איסור לכהנים לצאת לחו"ל בזמננו בגלל טומאת ארץ העמים

[גאולה בקרוב]

ידוע שהרבה מגדולי האחרונים הקלו בזה, אך בשו"ת שבות יעקב בשני מקומות כתב לאסור גם בזה"ז, ועיקר חילו מזה שהראשונים והפוסקים סתמו דבריהם ולא פירשו לקולא בזמננו.
וכן נמצא שראוי לחשוש לזה לכתחילה שלא במקום צורך גדול באגרות ראיה (סוף איגרת תקנה) ובהליכות שלמה (על תפילה).
ומ"מ רבים מקילים.

האם ידוע על עוד גדולי ישראל, כהנים או לא, שנטו לחומרא?

[שבטיישראל]

רגע, אתה מדבר על כהנים או על ישראלים (מטעם דאסור לצאת מא"י לחו"ל) ?

[גאולה בקרוב]

כהנים,
סמכתי על הכותרת...

[שבטיישראל]

אז מה כוונתך "כהנים או לא" ?

[גאולה בקרוב]

גדולי ישראל שפסקו בזה, בין אם היו כהנים ופסקו לעצמם, בין אם היו ישראלים ופסקו לאחרים.
נו, כנראה שלא ניסחתי ברור..

[יוסי 10]

האם יש אופן שלישראל מותר ולכהן אסור?
הרי גם לישראל אסור לצאת לחו"ל,אלא שבאופנים מסוימים התירו,האם באופנים אלו לא התירו לכהן ליסוע?

למעשה, נראה שעיקר האיסור לצאת לחו"ל הוא ביוצא להשתקע לדור שם,ולא ביציאה עראית,ואף שלמעשה מתבאר לאסור גם ביציאה זמנית ,י"ל שזה גזירה שלא יבוא להשתקע,וכיון שעיקר האיסור ביציאה קבועה י"ל שניתן טפי להקל ביציאה עראית לצורך טיול וכדו', משא"כ בכהן שזה ענין של טומאה ,אין סברה לחלק לכאו' בין יציאה עראית לקבועה.

יש לדון לצרף דעת הראב"ד שכהן שהוא טמא מת,אין לו איסור להטמאות שוב, וא"כ בזה"ז שכולנו טמאי מתים י"ל שאין איסור בכך,וכמו שהוזכר באחרונים לצרף דעת הראב"ד להקל בטומאת גוי,אם כי כבר העירו האחרונים שם, שגם לראב"ד יש איסור דרבנן,ויש דעות באחרונים שאף יש איסור דאורי' לראב"ד רק שאין מלקות.

עוד יל"ד להקל מצד שהכהנים בזה"ז אינם ודאי כהנים, צד שהוזכר באחרונים לצרף להיתר באופנים מסוימים,כגון באשת כהן שיש ספק שנאנסה.

הרב קוק בעצמו,שהוזכר כאן שאסר לצאת, יצא מא"י לחו"ל, אז כנראה שיש אופנים שמותר.

[אוצר החכמה]

למעשה, נראה שעיקר האיסור לצאת לחו"ל הוא ביוצא להשתקע לדור שם,ולא ביציאה עראית,ואף שלמעשה מתבאר לאסור גם ביציאה זמנית ,י"ל שזה גזירה שלא יבוא להשתקע,וכיון שעיקר האיסור ביציאה קבועה י"ל שניתן טפי להקל ביציאה עראית לצורך טיול וכדו', משא"כ בכהן שזה ענין של טומאה ,אין סברה לחלק לכאו' בין יציאה עראית לקבועה.

דבריך לא מובנים, אתה טוען שהאיסור הוא בגלל שחז"ל גזרו הא אטו הא ולכן אין צריך להחמיר כי זה רק גזירה?

המקור לאיסור לכהן יותר מישראל הוא שכן הוא דעת הירושלמי כמו שהובא בראשונים (הרא"ש במו"ק) שאיסור יציאה לחו"ל הוא דווקא לכהן, ואלי לזה כוונתך שר"ת המתיר לצאת לדבר מצווה ואפילו לראות פני חבירו חשיב לדידיה מצווה , לא יתיר בכהן.

הרמב"ם למד שאיסור יציאה בדרך עראי הוא האיסור עליו מדובר במסכת ע"ז ורק בזה התירה לצאת ע"מ ללמוד תורה ולישא אשה, ואם יוצא להשתקע אסור אפילו לישא אשה, וכמו שכתבו המפרשים, דייק את זה מהגמרא אחיו נשא כותית.

[עושה חדשות]

אגב, מצינו משמעות לטומאת ארץ העמים מדאורייתא?

[בתבונה]

יש שכתבו שגם כהן שנמצא בחול צריך להיזהר מטומאת גושה במגע ומשא דהיינו, שהרי אוויר ארץ העמים מטמאת רק טומאת ערב שהיא טומאה שאין הכהנים מוזהרים עליה, ואילו גושה מטמא טומאת שבעה שהיא טומאה שכהנים מוזהרין עליה, לכן ראוי שכהן בחו"ל ימנע ממגע והיסט גושה דהיינו להימנע משבילי עפר ומגע באדמה ולבקר רק במקומות עירוניים ומרוצפים באספלט.

[קו ירוק]

טומאת גושה, זה לא רק עפר אלא גם אספלט. ומהכ"ת לחלק. וטומאת אויר היינו רק כשחוצץ מהקרקע.

ולענין האשכול:
כהנים בני תורה הגרים בא"י של עולי בבל, מקפידים לא לצאת בכדי מחוץ לתחום עו"ב. וכאלו שגרים בארץ עולי מצרים מסיבה כזו או אחרת לא יוצאים לחו"ל.
וכבר הורה למעשה הגרשז"א שכהנים לא יוצאים מא"י בכדי, מחמת גזירת טומאת אה"ע. וכך מורים להחמיר, מורי הוראה מובהקים (כהנים), שמכירים הלכה זו.
אבל מצוי אצל ההמון (ואפי' אצל מורי הוראה) שלא מכירים בכלל ענין זה, מסתמא בגלל קולת מהרש"ל.

אגב, מצינו משמעות לטומאת ארץ העמים מדאורייתא?

מה שייך בגזירה דרבנן?
ואף לא מצאנו שכהנים בבל מנפחים והולכים כל העת בגלל שננערו שלם מיתי מבול

[בברכה המשולשת]

אגב, מצינו משמעות לטומאת ארץ העמים מדאורייתא?

ואם אין ראיה לדבר זכר לדבר ואם טמאה ארץ וגו'