וילך חרנה - או לישיבת שם ועבר??

[קלונימוס הזקן]

וילך חרנה. וברש"י יצא ללכת לחרן ע"כ. ולכאורה יש להקשות להמבואר בכ"מ דקודם שהלך לחרן נטמן בבית עבר י"ד שנה וא"כ כשיצא לא יצא ללכת לחרן אלא דלבסוף הלך לחרן וכדאיתא להדיא בקרא. אמנם כבר נודע להקשות איך נתעכב ונטמן י"ד שנה בבית עבר והלא קיי"ל בקדושין כ"ט ב' אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואחר כך ילמוד תורה. ומתרצים דהנה בגמ' שם ר' יוחנן אמר ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו ובתוס' פי' דהיינו לבני אר"י שיכולים ללמוד במקומם וגם הם עשירים אמר שמואל דישא אשה ואח"כ ילמוד תורה מיהו בבני בבל שהם עניים מודה מיהא לר' יוחנן דמתחילה ילמד תורה דריחיים בצווארו ויעסוק בתורה ולפ"ז אפש"ל דמאי דאיתא דפגע בו אליפז בדרך להרגו ולסוף נתרצה ליטול כספו ולחיותו היה קודם שבא להטמין עצמו בבית עבר ומתחילה נתכוין לילך לישא אשה כדינא דגמ' ואחר כך ללמוד תורה אמנם בדרכו פגע בו אליפז ונטל כל רכושו ונהיה עני ונשתנה דינו להיות כבני בבל כיון דמעתה ריחיים בצווארו ואיך יעסוק בתורה ולכך הלך והטמין עצמו בבית עבר. ומעתה א"ש דאלו הן דברי רש"י שכתב דיצא ללכת לחרן כיוון דמתחילה יצא לחרן רק לאחמ"כ נשתנה דינו והלך ונטמן בבית עבר ללמוד תורה. וב"ה עתה ראיתי מביאים מס' אסיפת כהן לחתן התוי"ט שביאר בהנ"ל מהיכי תיתי ליה לרש"י דמתחילה יצא לילך לחרן שמא מתחילה היה בדעתו להטמין עצמו בבית עבר ורק לאחר מכן לילך לחרן ולישא אשה והן הן הדברים.

[עשוי לנחת]

וילך חרנה. וברש"י יצא ללכת לחרן ע"כ. ולכאורה יש להקשות להמבואר בכ"מ דקודם שהלך לחרן נטמן בבית עבר י"ד שנה וא"כ כשיצא לא יצא ללכת לחרן
אלא דלבסוף הלך לחרן וכדאיתא להדיא בקרא. אמנם כבר נודע להקשות איך נתעכב ונטמן י"ד שנה בבית עבר והלא קיי"ל בקדושין כ"ט ב' אמר רב יהודה
אמר שמואל הלכה נושא אשה ואחר כך ילמוד תורה. ומתרצים דהנה בגמ' שם ר' יוחנן אמר ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו ובתוס'
פי' דהיינו לבני אר"י שיכולים ללמוד במקומם וגם הם עשירים אמר שמואל דישא אשה ואח"כ ילמוד תורה מיהו בבני בבל שהם עניים מודה מיהא לר' יוחנן
דמתחילה ילמד תורה דריחיים בצווארו ויעסוק בתורה ולפ"ז אפש"ל דמאי דאיתא דפגע בו אליפז בדרך להרגו ולסוף נתרצה ליטול כספו ולחיותו היה קודם
שבא להטמין עצמו בבית עבר ומתחילה נתכוין לילך לישא אשה כדינא דגמ' ואחר כך ללמוד תורה אמנם בדרכו פגע בו אליפז ונטל כל רכושו ונהיה עני ונשתנה
דינו להיות כבני בבל כיון דמעתה ריחיים בצווארו ואיך יעסוק בתורה ולכך הלך והטמין עצמו בבית עבר. ומעתה א"ש דאלו הן דברי רש"י שכתב דיצא ללכת לחרן
כיוון דמתחילה יצא לחרן רק לאחמ"כ נשתנה דינו והלך ונטמן בבית עבר ללמוד תורה. וב"ה עתה ראיתי מביאים מס' אסיפת כהן לחתן התוי"ט שביאר בהנ"ל מהיכי
תיתי ליה לרש"י דמתחילה יצא לילך לחרן שמא מתחילה היה בדעתו להטמין עצמו בבית עבר ורק לאחר מכן לילך לחרן ולישא אשה והן הן הדברים.

וכן פירשו במעשה רוקח ומביאים כן מהאמרי אמת.
אך יש להעיר על זה מהחזו"א קידושין סי' מח, וכ"מ בשו"ע הרב ת"ת סי' ג ובקו"א שם, דכל ההיתר ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה אינו אלא עד גיל עשרים. ויעקב אבינו כבר היה הרבה מעבר לגיל עשרים.

[יאיר]

[וכידוע שהיום הדין שונה ואין חיוב עד/מ-גיל 20, דגיל 20 שלנו הוא כמו 10 של פעם וכן הורה הר' ש"ך זצ"ל.
ובדבר הערת ר' עשוי לנחת, יש להקשות גם מיצחק שנשא את רבקה בגיל 40. ידוע מתי נשא אברהם את שרה?].

[ארי שבחבורה]

וילך חרנה. וברש"י יצא ללכת לחרן ע"כ. ולכאורה יש להקשות להמבואר בכ"מ דקודם שהלך לחרן נטמן בבית עבר י"ד שנה וא"כ כשיצא לא יצא ללכת לחרן אלא דלבסוף הלך לחרן וכדאיתא להדיא בקרא.

הרי לך דבריו של הנצי"ב בפירושו עה"ת 'העמק דבר' על אתר, ולפי דבריו - המבוססים על אבחנה פשוטה וקולעת בלשון הכתוב - קושיא מעיקרא ליתא.
וז"ל:
כל המקרא מיותר, וגם אין הלשון "וילך" מדויק, והכי מיבעי לכתוב 'ללכת חרנה' {שהרי עוד לא בא לחרן אלא דעתו היתה לחרן, והיה ראוי לכתוב 'ללכת' כמו לעיל (יא,לא) "ללכת ארצה כנען"}? אלא בא ללמדנו על מה שהעלו חז"ל (מגילה טז,ב) שבינתיים ישב י"ד שנה בבית שם ועבר, וא"כ היציאה מבאר-שבע בפני עצמה וההליכה לחרן היא בפני עצמה.
עכ"ל.

[עשוי לנחת]

[וכידוע שהיום הדין שונה ואין חיוב עד/מ-גיל 20, דגיל 20 שלנו הוא כמו 10 של פעם וכן הורה הר' ש"ך זצ"ל.
ובדבר הערת ר' עשוי לנחת, יש להקשות גם מיצחק שנשא את רבקה בגיל 40. ידוע מתי נשא אברהם את שרה?].

תוכל להביא את התשו' של הרב שך במלואה,
החזו"א לא חי לפני כ"כ הרבה שנים, ובכל אופן השועה"ר אומר שלא יתכן שאין לזה קיצבה ולעולם לא ישא אשה בתואנת לימוד תורה, אז אמנם אתה יכול לדחות את הגיל, אבל לא עד גילו המופלג של יעקב אבינו.
ומה שציינת שיש גם להקשות על יצחק, זה לא קו', כי יתכן שהיה טעם אחר לכך, כל הקו' היתה על אלו שתלו את סיבת עיכוב יעקב לישא אשה בגמ' זו של ילמוד תורה ואח"כ וכו'.

[יאיר]

[וכידוע שהיום הדין שונה ואין חיוב עד/מ-גיל 20, דגיל 20 שלנו הוא כמו 10 של פעם וכן הורה הר' ש"ך זצ"ל.
ובדבר הערת ר' עשוי לנחת, יש להקשות גם מיצחק שנשא את רבקה בגיל 40. ידוע מתי נשא אברהם את שרה?].

תוכל להביא את התשו' של הרב שך במלואה,
החזו"א לא חי לפני כ"כ הרבה שנים, ובכל אופן השועה"ר אומר שלא יתכן שאין לזה קיצבה ולעולם לא ישא אשה בתואנת לימוד תורה, אז אמנם אתה יכול לדחות את הגיל, אבל לא עד גילו המופלג של יעקב אבינו.
ומה שציינת שיש גם להקשות על יצחק, זה לא קו', כי יתכן שהיה טעם אחר לכך, כל הקו' היתה על אלו שתלו את סיבת עיכוב יעקב לישא אשה בגמ' זו של ילמוד תורה ואח"כ וכו'.

א.כך שמעתי מפי רבי שלקח את בנו (שרצה להתחתן) לר' שך זצ"ל.
ב.סברתי שקושייתך נובעת (גם) מהגמ' של "תיפח" ואכן קשה.

[מבקש להבין]

[וכידוע שהיום הדין שונה ואין חיוב עד/מ-גיל 20, דגיל 20 שלנו הוא כמו 10 של פעם וכן הורה הר' ש"ך זצ"ל.
ובדבר הערת ר' עשוי לנחת, יש להקשות גם מיצחק שנשא את רבקה בגיל 40. ידוע מתי נשא אברהם את שרה?].

בס"ד
ר' יאיר היקר יש הרבה מה לומר בקשר לנושא, הן מבחינת ההוראה שכתבת בשם מרן זצ"ל והן לפן ההלכתי אבל קשה לענות למי שזה כל התואר שנותן לרבנו הגדול זצ"ל.

[יאיר]

לא הבנתי מה הקשר.
מה רצית שאכתוב?
בבקשה לענות.

[היא שיחתי]

[וכידוע שהיום הדין שונה ואין חיוב עד/מ-גיל 20, דגיל 20 שלנו הוא כמו 10 של פעם וכן הורה הר' ש"ך זצ"ל.
ובדבר הערת ר' עשוי לנחת, יש להקשות גם מיצחק שנשא את רבקה בגיל 40. ידוע מתי נשא אברהם את שרה?].

בס"ד
ר' יאיר היקר יש הרבה מה לומר בקשר לנושא, הן מבחינת ההוראה שכתבת בשם מרן זצ"ל והן לפן ההלכתי אבל קשה לענות למי שזה כל התואר שנותן לרבנו הגדול זצ"ל.

אתה ציני או ...

[מבקש להבין]

בס"ד
הקשב יאיר!
לא חשבתי לערוך סמפוזיון בנושא זה ולא לפותחו, אבל ביקשת שאענה, אעשה כמבקושך.
מה כוונתך "מה רצית שתכתוב"?, שאציעה לך תארים מסויימים? תחשוב עליהם לבד. לא התכוונתי שתתחיל בדברי הספד או מודעת אבל על פטירתו, אבל עם כל הכבוד, כך כותבים? תואר שנותנים היום לכל אדם שכיפה לראשו מלאה או מחוררת בין אם הוא ח"כ, אינסטלטור, וכדומה? האם ראית איך החזון איש כתב לו במכתב אישי פשוט בספר אבי עזרי?
אינני ציני כלל, ואינני רוצה כלל לפתוח דיון בנושא, כנ"ל, אבל רציתי להעיר לכבודו שיש תארים מינימליים שכותבים על גדול הדור, אקוה שתקבל את ההדברים בצורה מכובדת.
עשיתי את מבוקשך ועניתי אבל זו הודעתי האחרונה בל"נ בקשר לזה.

[יאיר]

אני די מופתע מתגובתך ר' מבקש.
אך אומר לך שאיני רגיל בנתינת תארים לגדולי הדורות ולאו משום דעותיי ח"ו, אלא משום שאיני בקי בהם ואיני ומורגל בזה ולכן כמעט תמיד אני כותב רק שליט"א או זצ"ל ואולי לפעמים עוד תואר. מלמד זאת שאיני חושב שזה מן הענין להתווכח על כמות התארים וכי באתי לספר עתה בשבחו?!
בסה"כ ציינתי דבר ששמעתי בשמו.
ולכן אבקש את סליחתך באם היה נשמע מדברי מיעוט קל (אשר הציקך) בכבודו של הר' שך זצוק"ל.
מה חושבים החברים?

[עשוי לנחת]

מה חושבים החברים?

איתך לאורך כל הדרך

[ישיבישקייט]

אך יש להעיר על זה מהחזו"א קידושין סי' מח, וכ"מ בשו"ע הרב ת"ת סי' ג ובקו"א שם, דכל ההיתר ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה אינו אלא עד גיל עשרים. ויעקב אבינו כבר היה הרבה מעבר לגיל עשרים.

אם כבר, אכתוב עדות אישית שלי עם הגראי"ל שליט"א באתי לשאול אותו בסביבות גיל עשרים אם יש היתר לא להתחתן והוא שאל אם אני לומד כדבעי בשקיעות ומעניתי שכן אמר לי אז אתה פטור, שאלתיו עד מתי, וענה לי כל ימי חייך.
מיד נזעקתי ואמרתי לו "מה, אני לא יתחתן"? אז הוא ענה לי בחיוך "אה, אז אתה רוצה להתחתן, אז עד גיל עשרים ושלש תלמד טוב ואז תחפש שידוך"

כיום אני מסתכל על זה אחורה ורואה את החכמה שבזה. אני באתי כבחור במבט שעושה חסד אם אני יתחתן וע"כ אם אני פטור אז אני לא מעוניין. והוא רק החזיר אותי למציאות. "אה, אז אתה רוצה להתחתן..." נפלא ביותר.

[ישיבישקייט]

מה חושבים החברים?

שמותר לך ללמוד משהו. לא מזיק.
על הרב שך גם אתה שמעת. בטוח.
לא גדלת במדבר.

[יאיר]

מה חושבים החברים?

שמותר לך ללמוד משהו. לא מזיק.
על הרב שך גם אתה שמעת. בטוח.
לא גדלת במדבר.

מצא "בעל-חוב" לגבות את חובו...
(ובדבריי לא התכוונתי אליך).

[ישיבישקייט]

מה חושבים החברים?

שמותר לך ללמוד משהו. לא מזיק.
על הרב שך גם אתה שמעת. בטוח.
לא גדלת במדבר.

מצא "בעל-חוב" לגבות את חובו...
(ובדבריי לא התכוונתי אליך).

ברור. הרי אמרו ''אמור לי מי חביריך ואומר לך מי אתה''.
וע"כ אין ביני לבינך כלום.

[חצקל]

מבקש להבין וישיבישקייט - בני כמה אתם? תצאו מהשטויות האלה, אתם מורידים את הרב שך לרמה כ"כ קטנה, כל מקום שהשם שלו מופיע צריך לדון מחדש בגדלותו? גדולי ישראל לא התפרסמו משטיפת מוח ומזה שבכל רגע מישהו הצמיד להם מרן. הרב שך היה ענק שבענקים ואת זה יודע כל עם ישראל ובפרט תלמידיו השקטים שעד היום יושבים על אבי עזרי ומתענגים על הגאונות שבכל שורה.
לא האומללים שיושבים ומפענחים חצאי מילים ב"מכתבים ומאמרים" או מוזגי השמן ל"נר תמיד" הטיפשי שהוצמד לקברו הם תלמידיו או מעריציו. דוקא מי שידון בתורתו באמת או במוסריו הרבים שהשאיר לנו ברכה - הוא הוא תלמידו או מעריכו, גם אם יקרא לו ר' או כל תואר אחר.
תצאו מהקטנות, בינתיים לא ראיתי משהו לא ראוי או מזלזל באף אשכול מר' יאיר. [וסליחה על התואר, מגיע לו רבינו יאיר. באמת.]

[אברשע]

וילך חרנה. וברש"י יצא ללכת לחרן ע"כ. ולכאורה יש להקשות להמבואר בכ"מ דקודם שהלך לחרן נטמן בבית עבר י"ד שנה וא"כ כשיצא לא יצא ללכת לחרן אלא דלבסוף הלך לחרן וכדאיתא להדיא בקרא.

ואפשר שבית עבר היה בבאר שבע וכוונת הכתוב ויצא יעקב מבאר שבע לאחר ששהה בבית עבר.
ובהכרח שבית מדרשו של שם ועבר היה בבאר שבע שהרי רבקה הלכה לשם לדרוש את השם.

[היא שיחתי]

מה חושבים החברים?

איתך לאורך כל הדרך

גם אנכי הקטן
ממליץ לעשות חיפוש הרב אלישיב בפורום

[אוצר החכמה]

מתוך הרחבה של הכלל שכתב רב שרירא גאון שגדול מרבן שמו וכו', מזכירים את הגדולים המפורסמים בקצרה וללא תוארים מפורטים משום מעלתם דווקא כי פקיע שמייהו, ודי בהזכרת השם הרב שך לדעת כולם גדולתו ואין צורך לפרט וזהו כבודם.

[למאי_נמ?]

[וכידוע שהיום הדין שונה ואין חיוב עד/מ-גיל 20, דגיל 20 שלנו הוא כמו 10 של פעם וכן הורה הר' ש"ך זצ"ל.
ובדבר הערת ר' עשוי לנחת, יש להקשות גם מיצחק שנשא את רבקה בגיל 40. ידוע מתי נשא אברהם את שרה?].

וכידוע אמר ע"ז החזו"א שא"כ תעשה את הבר-מצוה כשיהא בגיל...