עמוד 1 מתוך 1

העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 3:59 pm
על ידי אשר ברוך
אין חולק (אולי יש?...) שהעתקה היא בלתי ראויה, אבל האם היא אסורה הלכתית?

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 4:02 pm
על ידי יאיר
גניבת דעת ו"לא תשקרו" ודאי יש כאן.

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 4:07 pm
על ידי אשר ברוך
יאיר כתב:גניבת דעת ו"לא תשקרו" ודאי יש כאן.


מה ההגדרה ההלכתית של 'גניבת דעת'?
ומה זה - "לא תשקרו"?

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 5:50 pm
על ידי אגרת
אגרות משה חו"מ ח"ב סימן ל'.

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 8:00 pm
על ידי יאיר
אגרת כתב:אגרות משה חו"מ ח"ב סימן ל'.

[לא הצלחתי לסמן קטע ליצירת קישור מספר זה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?107422& אשמח אם יבדקו אחרים (מעמ' מס' 1) ויעדכנו אם מצליחים - התופעה קוראת בהרבה ספרים]:

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 8:40 pm
על ידי אשר ברוך
ע"פ הנאמר כאן, יש לאסור את ההעתקות במבחני החוץ, ויש מקום גדול להתיר (הלכתית, אולי לא מוסרית) את ההעתקות השגרתיות בבתי הספר. הלא כן?
בפועל, נהוג הפוך.

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 8:48 pm
על ידי יאיר
גם בבי"ס זו גניבת דעת של המורים וכו' ומלבד זאת להיות מוסרי הוא חלק (אולי החשוב ביותר) מהחיובים של היהודי והוא קודם להלכה הכתובה.
(למרות שהרבה פעמים זה אכן קשה).

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 9:29 pm
על ידי אשר ברוך
יאיר כתב:גם בבי"ס זו גניבת דעת של המורים וכו' ומלבד זאת להיות מוסרי הוא חלק (אולי החשוב ביותר) מהחיובים של היהודי והוא קודם להלכה הכתובה.
(למרות שהרבה פעמים זה אכן קשה).


א. אם כך, איך יתכן שיש פוסקים המתירים לבנות סמינר להעתיק במבחני החוץ?
ב. האם מותר לומר על דבר שאינו ראוי מוסרית שהוא 'אסור'? האם אין בכך משום איסור 'בל תוסיף'?
ג. לענין גניבת דעת - מהם הגדרים ההלכתיים שלה?

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 9:40 pm
על ידי יאיר.
אשר ברוך כתב:
יאיר כתב:גם בבי"ס זו גניבת דעת של המורים וכו' ומלבד זאת להיות מוסרי הוא חלק (אולי החשוב ביותר) מהחיובים של היהודי והוא קודם להלכה הכתובה.
(למרות שהרבה פעמים זה אכן קשה).


א. אם כך, איך יתכן שיש פוסקים המתירים לבנות סמינר להעתיק במבחני החוץ?
ב. האם מותר לומר על דבר שאינו ראוי מוסרית שהוא 'אסור'?
ג. האם אין בכך משום איסור 'בל תוסיף'?
ד. לענין גניבת דעת - מהם הגדרים ההלכתיים שלה?

א.לא יודע. צריך לשאול אותם.
ב.כן.
ג.לא.
ד.איני יודע את ההגדרה המדויקת. יש הרבה ספרים שעוסקים בכך אבל ההגדרה היבשה היא כל דבר שאינו נכון-שקרי, שאתה גורם לשני לחשוב (אם ע"י דיבור, מעשה וכו') .

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 9:51 pm
על ידי אשר ברוך
יאיר. כתב:
אשר ברוך כתב:
יאיר כתב:גם בבי"ס זו גניבת דעת של המורים וכו' ומלבד זאת להיות מוסרי הוא חלק (אולי החשוב ביותר) מהחיובים של היהודי והוא קודם להלכה הכתובה.
(למרות שהרבה פעמים זה אכן קשה).


א. אם כך, איך יתכן שיש פוסקים המתירים לבנות סמינר להעתיק במבחני החוץ?
ב. האם מותר לומר על דבר שאינו ראוי מוסרית שהוא 'אסור'?
ג. האם אין בכך משום איסור 'בל תוסיף'?
ד. לענין גניבת דעת - מהם הגדרים ההלכתיים שלה?

א.לא יודע. צריך לשאול אותם.
ב.כן.
ג.לא.
ד.איני יודע את ההגדרה המדויקת. יש הרבה ספרים שעוסקים בכך אבל ההגדרה היבשה היא כל דבר שאינו נכון-שקרי, שאתה גורם לשני לחשוב (אם ע"י דיבור, מעשה וכו') .


ברשותך, אתייחס לד', אבל ברצינות:
אם התורה לא אסרה להעתיק במבחני בית ספר, ומורה גורם לתלמיד לחשוב שזה איסור תורה, ולא רק לא ראוי מוסרית, האם אין בכך משום גניבת דעתו של התלמיד?
נשמע אולי מוזר, בעידן בו התופעה הזו, על כל תחומיה, נפוצה כל כך. אבל השאלה רצינית.

ולתלמידי החכמים שכאן: האמנם לא נכלל בגדר 'בל תוסיף' האיסור לומר על דבר שאינו ראוי, שהוא אסור מהתורה? לי ידוע אחרת, אבל אין בידי את המקור.

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 10:08 pm
על ידי יאיר.
דבר שהשכל מחייב לא צריך פס' (סברא ל"ל קרא) ואסור להיות נבל ברשות התורה ו"דרך ארץ קדמה לתורה" וכמו שנכתב בפורום לאחרונה בכמה מקומות (חפש ותמצא) שדבר שהשכל מחייב לא צריך ציווי וכו'
לגבי מה שכתבת על סעיף ד', מבחינה תאורטית במקרה זה או במקרה אחר שהדבר באמת מותר לגמרי מהתורה והרב אומר שאסור אכן יש כאן צד של גניבת דעת ו/או שקר.

איסור בל תוסיף הוא רק במקרה שהדבר באמת מותר מהתורה ובא מישהו לאוסרו, אך מוסר הוא מדרכי התורה ועיקריה וכבר אמר הגר"א שלא רק תרי"ג מצוות בתורה יש, שאלו הם רק ענפים למצוות אלא שכל דבר ודבר בתורה הוא מצוה (דאורייתא) וכל דבר שנלמד מהתורה (כולל מוסר ושאר דברים) הוא חיוב.

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 11:32 pm
על ידי יאיר
יאיר כתב:[לא הצלחתי לסמן קטע ליצירת קישור מספר זה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?107422& אשמח אם יבדקו אחרים (מעמ' מס' 1) ויעדכנו אם מצליחים - התופעה קוראת בהרבה ספרים]:

אף אחד לא יכול לעזור?...

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: א' נובמבר 27, 2011 11:57 pm
על ידי אשר ברוך
גניבת הדעת - פרושו, שאני מתכוון לרמות את השני, כגון שיחשוב שפתחתי חבית בשבילו, (כמבואר בגמרא) ועל ידי כך תהיה לו הכרת טוב כלפי, וכדו'.
מה ששונה במבחן הוא - שכופים על התלמיד מבחן, בניגוד לרצונו. מבחן שהוא אינו מעונין בו, ובאמת לעיתים קרובות גם אינו מוצדק מבחינה חינוכית, כאשר התלמיד באמת אינו מסוגל, אבל אין מתחשבים ברמתו האישית, ומשיקולים אחרים עורכים מבחן שיתאים לכולם. האפשרות היחידה שלו לא להתבזות היא על ידי העתקה. וכמו שמותר לאדם לשנות ולהגיד שהוא לא ישן על מיטה פלונית, כדי שלא יתבזה, גם כאן - ההעתקה אינה גרועה יותר מאשר לרמות בפרוש.
להבדיל ממבחן שהתלמיד בא מיזמתו להבחן, ורוצה על ידי כך להרויח או להרשים וכדו', שם זו אכן גניבת דעת גמורה.

Re: העתקה במבחן בבית ספר - אסורה הלכתית?

פורסם: ב' נובמבר 28, 2011 12:01 am
על ידי אבי קלמן
העלו ד' שאלות:
א. היאך יש המתירים לבנות סמינר להעיק במבני החוץ, מסתבר שי"ל שהוא הוצאת שם רע, כמש"כ האג"מ, או שטעו לתלות כן בדעת איזה רבנים מחמת נגיעות וכד'. (אא"כ יתפרסם פסק כתוב ומנומק).
ב. ישנם שני סוגים של 'דבר לא מוסרי', ישנו דבר שהוא איסור גמור מצד ועשית הישר והטוב (דברים ו, יח, וברמב"ן), ויש דבר שהוא רק מידת חסידות, שבוודאי ראוי ונכון להחמיר בו, אך איננו אסור מדינא.

כאן המקום לצטט כמה מילים שכתב הרב חנן פורת זצ"ל (מעט מן האור):
כדי להבהיר ולחדד את דברי הרמב"ן אשתף אתכם בזיכרון יקר מתקופת לימודי בישיבת מרכז הרב לפני כארבעים שנה.
בשולי הלימודים בישיבה, השתתפתי בשיעורים במסגרת המכון להוראת מורים שהתקיים אחת לשבוע במוסד קוק.
באחד הימים, הזדמן למכון, ד"ר עציון הלוי, שכונה "זקן המורים של החינוך הדתי" ונתבקש לשאת דברים.
כתלמידי מרכז הרב, התייחסנו להופעתו של ד"ר עציון בביטול מה, ותהינו מה יש לזקן מופלג זה, האמון על שיטת החינוך הדתי הישן של ה'מזרחי' לחדש לנו.
והנה פתח ד"ר עציון בפרשת קדושים שחלה באותם ימים וקרא את דברי הרמב"ן על 'קדושים תהיו'.
לאחר שסיים, הניח את החומש ושאל אותנו:
"ובכן לדעת הרמב"ן – יש או אין 'נבל ברשות התורה'?
לרגע השְׂתררה דממה בכתה, ואחד מבחירי התלמידים אמר בהיסוס: "נדמה לי שהרמב"ן עצמו הוא זה שטבע ביטוי זה ואין לו מקור בדברי חז"ל".
"אכן כנים דבריך" – אמר ד"ר עציון אך אין בהם תשובה לשאלתי "האם יש או אין נבל ברשות התורה"?
משלא ענינו, הישיר אלינו ד"ר עציון מבט ואמר: העולם נוהג לומר שיש נבל ברשות התורה, וביטוי זה שמקורו ברמב"ן הפך לניב עממי מפורסם. אבל האמת היא שמה שאומר הרמב"ן זהו היפוכו של דבר!
לדעת הרמב"ן לא יכול להיות נבל ברשות התורה, ומי שנוהג בדרך נבלה וגסות רוח, גם אם נדמה לו שהוא 'מכוסה' מבחינה פורמלית, הרי הוא עובר על הצו 'קדושים תהיו' – ואין בתורה כל היתר לכך.
כך – לנגד עינינו המשתאות – סיים ד"ר עציון את שיעורו הקצר, וחתם במילים שלא אשכח לעולם:
"זכרו זאת כל חייכם – בחורים צעירים
אין נבל ברשות התורה
ועל כן 'קדושים תהיו' – ואל תחפשו היתרים!"
(קובץ Word, תוצאה ראשונה בחיפוש "חנן פורת" "קדושים תהיו", ר' http://www.google.co.il/#hl=iw&source=h ... 66&bih=667).

ד. גניבת דעת, עפ"י האנציקלופדיה תלמודית (כרך ו, ערך גנבת דעת, טור רכה), היא "איסור הטעיית חברו, לחשוב שעושה לו טובה, ואינו כן" (עפ"י שערי תשובה להחסיד רבנו יונה ז"ל שער ג אות קפד). אכן נכלל בזה ג"כ שאין לשנות ממתנת צדקה אליה נתן הגוי (כמבואר ברש"י ב"ב ריש יא. ותוס' שם ח. ד"ה יתיב, - מובא באנציקלופדיה תלמודית שם, טור רלא הערה 70), וא"כ יתכן שאף העתקה בבגרות (או בשאר מבחנים) היא בכלל גניבת דעת (מלבד מה שהעתקה בבגרות ובמבחני סיום למיניהם היא ג"כ גניבת ממון כדברי האג"מ).