פורום אוצר החכמה

עיין בקיצור שלחן ערוך סימן י סעיף כ׳ שכתב שמסיר את הכריכות מהאצבע וב׳ או ג׳ כריכות מהזרוע

ק״ק שלא ראיתי נוהגים כן, ומה המקור לדין זה?

שמואל דוד כתב:עיין בקיצור שלחן ערוך סימן י סעיף כ׳ שכתב שמסיר את הכריכות מהאצבע וב׳ או ג׳ כריכות מהזרוע

ק״ק שלא ראיתי נוהגים כן, ומה המקור לדין זה?

שאלתי לפני זמן להרה"ג יעקב הכהן פארכהיימער מליקווד האם עלי להסיר כריכות מהזרוע כדברי הקיצור שו"ע.
והוא ענה שלא כך נוהג העולם

שמואל דוד כתב:עיין בקיצור שלחן ערוך סימן י סעיף כ׳ שכתב שמסיר את הכריכות מהאצבע וב׳ או ג׳ כריכות מהזרוע

ק״ק שלא ראיתי נוהגים כן, ומה המקור לדין זה?

כן כתב בכף החיים סי' כח, ה

תפילין של ראש חולץ תחילה וכו׳ — וחולץ תפילין של ראש אחר שמסיר הרצועה מהאצבע. מגן אברהם ס״ק ב׳ בשם גליא רזיא. אליהו רבה אות ד׳. פרי מגדים אשל אברהם אות ב׳. יפה ללב אות ג׳. מיהו לדעת מה״ר שמואל ויטאל ז״ל יסיר גם ב׳ או ג׳ כריכות מן הזרוע ואחר כך יסיר תפילין של ראש וכו'.

וכן אני נוהג, ע"פ מה שלימדני אבי שיחי'

גא"מ

יהודה בן יעקב כתב:וכן אני נוהג, ע"פ מה שלימדני אבי ז"ל

גא"מ

אותי לימדו להסיר ארבע כריכות, מתוך אמירה ש"כך נהג הרבי מליובאוויטש".

עזריאל ברגר כתב:אותי לימדו להסיר ארבע כריכות, מתוך אמירה ש"כך נהג הרבי מליובאוויטש".

האם ידוע מהו מקורו או טעמו של הרבי מליובאוויטש?

תלמוד_ישן כתב:

עזריאל ברגר כתב:אותי לימדו להסיר ארבע כריכות, מתוך אמירה ש"כך נהג הרבי מליובאוויטש".

האם ידוע מהו מקורו או טעמו של הרבי מליובאוויטש?

איני יודע, וראוי להעיר שאף אינני בטוח שבאמת כך הוא נהג (כמדומני ששמעתי את הדברים מהרב טוביה זילברשטרום).
ובספר "מעשה מלך" (עכ"פ מהדורת תשע"ג) לא כתב בזה כלום.

נעתק מתוך ספר נפלא הליכות יוסף עזרא הלכות תפילין סי' כ"ח סעיף ב' מדור יוסיף דעת

כתב המג"א בשם גלי רזיא לפי גירסת רוב אחרונים (א"ר, באה"ט, פרמ"ג, לבוש"ר, ארצה"ח סק"ו, משנ"ב וש"א) שיש לחלוץ התפילין של ראש "אחר" שמסיר הרצועה מהאצבע, אבל כמה אחרונים וביניהם השו"ע הרב (סעי' ו') גורסין "קודם" שמסיר הרצועה, וביאור הדברים עי' בספר לוית חן (פר' בא הובא בספר פלאים לבעל התו"ש, ובהגהות ר' יוסף שאול נדפס בשו"ע הדרת קודש) דכיון שכריכות הרצועה על היד הוא חלק מהמצוה (דעי"ז מקיימין ענין 'וקשרתם' כמבואר בסי' כ"ז ס"ח) לכן יש לחלוץ השל ראש תחלה דאל"כ ה"ז בכלל "כל זמן שבין עיניך יהיו שתים", כלומר אם מסיר הרצועה מהאצבע תחלה בטלה הקשירה וכאילו הסיר התפילין של יד קודם השל ראש ודוק , אמנם לדידן שכורכין ז' כריכות על היד אין כריכות הרצועה על האצבע חלק מהמצוה כמבואר בסי' כ"ז (שם) ושפיר יכול להסירו תחלה.

והספר פלאים (שם) מבאר הענין דעפ"י קבלה ענין הכריכות על האצבע הוא 'דוגמת טבעת קידושין', ואין להסיר הטבעת רק אחר שחולץ השל ראש דאז הותר הקשר בין האדם להקב"ה עיי"ש.

וכ"ז לבאר דעת הגלי רזיא, אבל להלכה מסיק השו"ע הרב (שם) בשם האריז"ל שיש לחלוץ התפילין אחר שמסיר הרצועה מן האצבע וכן עמא דבר, ולא רק הרצועה מהאצבע אלא ה"ה שאר רצועות שעל כף היד יש להסיר קודם חליצת התפילין של ראש כמו"ש השערי תשובה בסי' כ"ה (סקי"ט) בשם מהר"ש ויטאל ז"ל, אבל מ"ש עוד שיש להסיר ב' או ג' כריכות מהזרוע תחלה (והובא בקיצור שו"ע סי' י' ס"כ ובארצה"ח סק"ו) עי' בליקוטי מהרי"ח דדבר זה לא הובא בשאר ספרי מקובלים ולכן אין להסיר שום כריכה מהז' כריכות קודם חליצת התפילין של ראש.

וכתב הגה"ק מבוטשאטש ז"ל (בא"א) דמי שחולץ התפילין מהר משום חשש הפחה וכיו"ב יחלוץ השל ראש קודם שיסיר הכריכות מהאצבע, דכיון שיש דררא דאיסורא של הפחה עם התפילין אין משגיחין על הענין של קבלה להסיר הרצועה מהאצבע תחלה.

יהודה בן יעקב כתב:

שמואל דוד כתב:עיין בקיצור שלחן ערוך סימן י סעיף כ׳ שכתב שמסיר את הכריכות מהאצבע וב׳ או ג׳ כריכות מהזרוע

ק״ק שלא ראיתי נוהגים כן, ומה המקור לדין זה?

כן כתב בכף החיים סי' כח, ה

תפילין של ראש חולץ תחילה וכו׳ — וחולץ תפילין של ראש אחר שמסיר הרצועה מהאצבע. מגן אברהם ס״ק ב׳ בשם גליא רזיא. אליהו רבה אות ד׳. פרי מגדים אשל אברהם אות ב׳. יפה ללב אות ג׳. מיהו לדעת מה״ר שמואל ויטאל ז״ל יסיר גם ב׳ או ג׳ כריכות מן הזרוע ואחר כך יסיר תפילין של ראש וכו'.

קצת התפלאתי בשעה שכתבתי שמקור הקיצשו"ע הוא ממה שהביא הכף החיים. אך בקובץ שהביא הרב א"ס צויין שהדברים מופיעים בשערי תשובה סימן כה, טו/יט

ובספר הכוונות המסודר ממהר"ש וויטל כ' בהגהותיו שיסיר הכריכות מהאצבע וב' או ג' כריכות מהזרוע ויסיר של ראש ואח"כ ש"י יחליץ מיושב והטלית יהיה עליו עד שיסיר התפילין ע"ש:

תגובה שקיבלתי בפרטי:

עזריאל ברגר כתב:

תלמוד_ישן כתב:

עזריאל ברגר כתב:אותי לימדו להסיר ארבע כריכות, מתוך אמירה ש"כך נהג הרבי מליובאוויטש".

האם ידוע מהו מקורו או טעמו של הרבי מליובאוויטש?

איני יודע, וראוי להעיר שאף אינני בטוח שבאמת כך הוא נהג (כמדומני ששמעתי את הדברים מהרב טוביה זילברשטרום).
ובספר "מעשה מלך" (עכ"פ מהדורת תשע"ג) לא כתב בזה כלום.

עיין אשכבתא דרבי
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&pgnum=83
בפנים ליד ציון לט

ושם נסמן לדבריו כאן
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=64

ובקובץ הערות תתלח עמוד 84 (ועוד) הובא מכתב הרבי בזה. יש באוצר ואיני בקי בקישורים.

האם יש איזה טעם או ענין שלא לעשות כן?