חד ברנש כתב:הרב אליהו חיים,
המו"מ בעניין ידוע לי, ולכן הדגשתי "לפי פשוטה של הברייתא".
שהמעיין בדברי רש"י, ברכות יא ע"ב, יב רע"א, יראה, שהוא הבין שהם קראו ממש לא בזמנה.
וזה עצמו צ"ע, כי מעלות השחר זמנה של ק"ש דשחרית, ואנשי המשמר התאספו רק אחרי שחיטת התמיד (כמפורש במשנת תמיד), ולא שחטו את התמיד קודם עלות השחר. ע"כ צריך לומר, שס"ל לברייתא שזמנה של ק"ש דשחרית מאוחר מעלות השחר. וכבר דנו בזה האחרונים.
צודק מאוד, גם אני ראיתי דברי רש"י כבר מקודם לכן ולא ידעתי אם מוכרח כן, וגם כעת שמתי לב להמשך דברי הרשב"א לומד לפי ר"ת דאינו יוצא ידי ק"ש אלא עם תחילת הנץ, וכן הוא שי' הרז"ה ורבינו אפרים ועוד ראשונים והאריך בזה המשכנות יעקב או"ח סי' עז וכמו שמציין המהדיר על הרשב"א, ושם בין הדברים כתב המשכנ"י 'וכן הך ברייתא דהקורא ק"ש עם אנשי המשמר ואנשי מעמד לא יצא כפשוטה נראה שהיא סוברת כן'. ושם מוכיח מדברי רש"י ט' ב' דסובר כשי' זו דמפרש יראוך עם שמש על ק"ש. [אמנם להלכה לא פוסקים כראשונים אלו כלל ולא הוזכר כלל בשו"ע סי' נ"ח שיטה זו.] ולפי דבריהם דומה תמיד של שחר ושל בין הערבים לגמרי, ואם קראו בשל שחר גם קראו בין הערבים.
עכ"פ מקור דברי ה'חברותא בשם הרב טשזר בספרו' שהזכיר הרב יאיר שפתח האשכול, הם עפ"י קדמונים היעב"ץ והתפארת יעקב עפ"י משמעות הרמב"ם (ואולי יש גם מקורות נוספים) שגם בתמיד של בין הערבים קראו ק"ש.