יל"ע בקרבנות ציבור שהם חובה והקריבו הרבה קרבנות ביום אחד ע"י הרבה כהנים כגון מוספים, האם היו רשאין להביא כל הקרבנות בב"א ולהקריבם בזה אחר זה או לא ואסור להביאם רק בזה אחר זה דהיינו לאחר שגמר האחד יביאו השני.
ואפ"ל זה תלוי במחלוקת הרמב"ם הל' סוטה (פ"ד ה"ב) והתוס' סוטה (ח. ד"ה כאן בשני כהנים).
ואקדים באו"ח (סי' קמ"ז סעי' ח') כתב המחבר: ביום שיש ב' ספרי תורה לא יפתחו השניה ולא יסירו המפה עד שיגללו הראשון: הגה: ואין מסלקין הראשונה עד שכבר הניחו השניה על השלחן שלא יסיחו דעתן מן המצות, ומוציאין ב' הספרים כאחת ותופסין בשניה עד אחר שקראו בראשונה.
ובמג"א (שם ס"ק י"א) הביא מש"כ בד"מ בשם הירושלמי שאין להוציא השניה מהארון עד שמחזיר הראשונ' למקומה אבל אנו אין נוהגין כן, והמג"א הקשה ע"ז דמנ"ל למיעבד דלא כהירושלמי עיי"ש ותמצית דבריו בנה על הגמ' במס' סוטה (ח.) דהקשו שם דלר"ש כשהאשה רותתת משקין שתי סוטות כאחת, והלא אין עושין מצות חבילות חבילות דתנן אין משקין שתי סוטות כאחת ואין מטהרין שני מצורעין כאחת ואין רוצעין שני עבדים כאחת ואין עורפין שתי עגלות כאחת לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות, אמר אביי ואיתימא רב כהנא לא קשיא כאן בכהן אחד כאן בשני כהנים.
ובתירצו של הגמ' מביא המג"א דפליגי בזה הרמב"ם והתוס', דלהרמב"ם איסור חבילות הוא בעשיית המצוה בבת אחת דהיינו אף בשני בנ"א לדוגמא למול ב' תינוקת בב"א ע"י ב' מוהלים, אבל בהעמדה או ההבאה למצוה דהיינו להביא שני תינוקות בבת אחת ולמול זה ואח"כ זה לית לן בה, ולהתוס' היא איפכא, ותליא בהעמדה והבאה למצוה בבת אחת אסור, ובעשיית המצוה בבת אחת ע"י שני בני אדם לית לן בה.
ובזה מישב המג"א דהירושלמי ס"ל כדעת התוס' דאסור להוציא ב' הספרי תורה בב"א, דנראה כחבילות, ועל אף דיהיו קוראין בו ב' בנ"א, אעפ"כ ע"כ צריכין לומר דמכיון דהיא חובת הציבור לא הוי כשני סוטות וכו' , אבל מנהגינו דמוציאין ב' ספרי תורות בב"א משום דס"ל כהרמב"ם דעיקר האיסור היא לקיים המצות בב"א אבל הבאה להמצוה מותר בב"א ואין איסור בזה.
אבל לכאורה יל"ע הלא לדעת התוס' אין איסור משום חבילות בב' בנ"א, וא"כ מותר אף להביאם בב"א, וא"כ מהו הדמיון לקריאת התורה להוציא שני ס"ת הלא ב' נ"א עולין וקורין בו א"כ הוי כשני בנ"א ולמה כתב המג"א דלהתוס' יש בזה משום איסור חבילות, וע"כ צריכין לומר דכיון דקריאת התורה היא חובה המוטלת על הציבור, א"כ הוי כאדם אחד עושה ב' מצות, וא"כ אסור להביא ב' הס"ת, ודו"ק.
ומישב שם מג"א עוד קושית התוס' (שם ד"ה אין משקין) ותימה וכי היה אוסר בכה"ג לשחוט שני זבחים כאחד כגון שני עולות או שני חטאות שיעמיד שניהן בעזרה וישחוט א' ואחר כך ישחוט השני, ומתרץ המג"א די"ל דוקא בב' מצות של חובה הוי חבילות, והוא הדין בשני קרבנות של חובה אסור להעמידם כאחד, וכן משמע ביומא (נ"ג:) דתנן הביאו לו השעיר משמע דאין מביאין פר ושעיר כאחד ע"ש.
והי' אפ"ל דדוקא בקרבנות יוהכ"פ שאינם כשרי אלא בכה"ג דהיא כהן אחד בב' קרבנות ע"כ אסור ללהביא הפר והשעיר בב"א, אבל בשאר קרבנות ציבור דהקריבו אותם ע"י כמה כהנים אפ"ל דשרי, אבל לפי"מ שחידש המג"א דבקריאת התורה שהיא חובת הציבור יהא תלוי בתוס' והרמב"ם האם מותר להביא שתי ספרי תורות בב"א.
יתחדש לנו לפי"ז דבקרבנות ציבור הבאות חובה על אף נקרב ע"י כהנים רבים, יהא דינו כהוצאת שני ספרי תורה בב"א, דלדעת דלדעת הירושלמי דנקט כדעת התוס' ס"ל דעל אף דבקריאת התורה יתקיים ע"י ב' בני אדם אעפ"כ אסור להביא ב' הספרי תורה כאחת, א"כ היא הדין דאסור להביא כל קרבנות חובה בבת אחת וכמו ראית המג"א משעיר דיוהכ"פ, ולדעת הרמב"ם ע"כ דאין קפידה בזה ומותר להביאם בב"א כל זמן שמקים המצוה בזה אחר זה.