הודעהעל ידי תלמיד חברים » ו' אוגוסט 30, 2024 1:36 am
ושלחתי כ"ז להגאון הנסתר בעמ"ס אורחתיך למדני, וזה מה שהשיבני:
א]. בתחילה יש להוסיף על מ"ש כת"ר, דמצינו שכתוב בסנהדרין צא: 'רב חסדא רמי, כתיב 'וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבקות', וכתיב 'והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים'. לא קשיא, כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב'. ופירש רש"י 'כאן לימות המשיח. כשיכלה השיעבוד 'והיתה אור הלבנה כאור החמה', ולעתיד לבא 'וחפרה הלבנה ובושה החמה' מרוב נגהם של צדיקים'. הרי שימות המשיח ועולם הבא הם שני זמנים נפרדים.
וכן מצינו בתנחומא פר' עקב אות ז, וז"ל 'וכמה ימות המשיח... רבותינו אמרו שני אלפים שנה, שנאמר 'כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה' (ישעיה סג, ד), 'ואחר ימות המשיח' בא העולם הבא, והקב"ה מופיע בכבודו ומראה זרועו שנאמר (שם נב) חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו, באותה שעה רואין ישראל את הקב"ה בכבודו שנא' (שם) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון''. אף מכאן נראה שאחר ימות המשיח, דהיינו שני אלפים שנה לדעת רבותינו הנ"ל, רק אז יבא העולם הבא.
וכן מצינו ברמב"ן בשער הגמול, שכתב 'כל אלו דברים ברורים, שה'עולם הבא' האמור בכל מקום אינו עולם הנשמות והשכר המגיע להם מיד אחרי המיתה, אלא עולם שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדשו 'לאחר ימות המשיח ותחיית המתים''.
וכן נראה לדעת האר"י ז"ל, ולכן כתב התורה לשמה סי' תעב, לגבי המשיח, 'מוכרח שיבא 'קודם גמר אלף הששי' בכמה שנים, אלא שאין אנחנו יודעים כמה'. וגם כתב שם, 'ואשר שאלתם מה השינוי וההפרש שיהיה למעלה בין זמן המשיח דהיינו אחר שיבא המשיח, ובין זמן 'אלף השביעי'. תשובה: כתב רבינו זלה"ה בשער מאמרי רז"ל (דף ו ע"ב) הנמצא אצלינו בכ"י, בביאור כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא וכו', וז"ל 'עוד יש מדרגה יותר עליונה, ועליה נאמר הרי זה 'מזומן לחיי עולם הבא'... אחר שיבנה בית המקדש בעזרת ה', כי אז נאמר 'והיה אור הלבנה כאור החמה'... ומי שיזכה אז אל הזווג העליון ההוא 'באלף השביעי', נאמר עליו שהוא 'מזומן לחיי העולם הבא' עכ"ל ז"ל'. ע"ש. הרי לך להדיא הבחינה העליונה שתהיה באלף השביעי'. עכ"ל התורה לשמה.
משמע מזה שהגדר של 'מזומן לעולם הבא' הוא באלף השביעי אחר שגמר ימות המשיח בסוף אלף הששי. [ויש להעיר שלפי מ"ש האר"י ז"ל הפסוק של 'והיה אור הלבנה' שייך לזמן מזומן לעולם הבא, אבל לפי מ"ש בגמ' סנהדרין הנ"ל הוא שייך לימות המשיח. וצ"ע].
ב]. ולפי זה צריך לפרש מ"ש רש"י בסנהדרין קי: וכמו שהעיר כת"ר שמשמע מפירושו שאין הבדל בין העוה"ב לימות המשיח.
וראיתי בשו"ת הרדב"ז כ"י ח"ח סי' פה, שכתב לגבי מ"ש בגמ' סנהדרין הנ"ל, 'דע כי יש מפרשים שזה המחלוקת אינו לזמן המשיח, אלא לעולם הבא... אבל לדעת המפרשים אין עתידין לחזור לימות המשיח, ו'לעולם הבא' דקתני בברייתא היינו 'לימות המשיח' שלא יקבלם המשיח עם שאר גליות, לפי שספרו בגנות ארץ ישראל ונענשו כמרגלים'. ע"ש. הרי שיש מחלוקת איך לפרש גמ' הנ"ל. וי"ל שהטעם שאלו מפרשים שפירשו שהעולם הבא הוא אינו לימות המשיח, זה מפני שכן מצינו בשאר מקומות כדלעיל, שהם שני זמנים נפרדים.
אלא נראה שהטעם שרש"י הביא רק היש מפרשים שעולם הבא בסוגיא זו הוא ימות המשיח, הוא מפני שכן יש להוכיח מהפסוקים שהם דברו לגבי קיבוץ גליות, דהיינו ימות המשיח. ולכן הפסוק 'ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול', הוא בפר' נצבים פרק כט (כז), וקצת אחר כך בפרק ל (ה) כתוב שאם הם יחזרו בתשובה, אז 'והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה..'.. הרי שזה דיבר לגבי קבוץ גליות, דהיינו ימות המשיח.
וכן נראה ממ"ש בגמ' שם, 'ר"ש בן יהודה איש כפר עכו אומר משום ר"ש אם מעשיהם כיום הזה אינן חוזרין ואם לאו חוזרין רבי אומר באים הם לעוה"ב שנאמר ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו". וזה כמ"ש בישעיה פרק כז (ג) 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול 'ובאו' האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקדש 'בירושלם'', דהיינו קיבוץ גליות.
ולכן פירש רש"י בגמ' שם, 'ואם [לאו]. שיחזרו בתשובה יחזרו גם הם 'מגלות' ויש להם חלק לעולם הבא: האובדים בארץ אשור. אלו י' השבטים והנדחים בארץ מצרים אלו דור המדבר, וכן לשון התוספתא ולא שמעתי עוד'. ע"ש. ולפי זה י"ל שמפני פסוקים אלו, בחר רש"י להביא רק היש מפרשים שפירשו בסוגיא הנ"ל שעולם הבא הוא ימות המשיח, דהיינו זמן קבוץ גליות.
ג]. אלא לפי זה עדיין יש לשאול, מאיזה טעם הגמ' הנ"ל קראה ימות המשיח 'עולם הבא'. ונראה לתרץ כמ"ש השאגת אריה בסי' עז 'דכה"ג מצינו בהרבה מקומות בגמרא 'שהלשונות שוים והפירוש מתחליפין', וכמבואר בהתוספות ושאר הפוסקים'. ע"ש. וכן הוא בתוספות בחולין סח. ד"ה אדם, וז"ל 'ואין תימה על שהלשון שוה והפירוש משתנה, דכי האי גוונא אשכחן...'. ועיין עוד בזה ביד מלאכי אות שעד, ובעין זוכר מע' ל' אות יד. ע"ש.
ולכן גם י"ל שלפעמים הפירוש של 'עולם הבא' הוא 'ימות המשיח' ולפעמים הוא אחר ימות המשיח. וכן נראה לומר, שבעצם הפירוש של 'עולם הבא' הוא רק זמן שיהיה לעתיד. ולכן לפעמים זה שייך לימות המשיח שהוא זמן שיהיה לעתיד, ולפעמים הוא שייך לאחר ימות המשיח, שגם זה הוא זמן שיהיה לעתיד.
וכן נראה לפרש המחלוקת בין הרמב"ם והראב"ד. ולכן כתב הרמב"ם הל' תשובה פ"ח הל"ב, 'העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת. הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה'. וכתב הראב"ד שם, 'א"א דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד. וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה שהרי אמרו כתובות (קיא:) עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן ק"ו מחטה וכו'..'.. ע"ש.
ופירש הכסף משנה שם, 'ול"נ שאין חילוק בין רבינו והראב"ד אלא בשמות בלבד. דלרבינו העולם שלאחר המות נקרא העוה"ב וכמ"ש בסוף פרק זה ז"ל... וכל אותם המאמרים שהביא הראב"ד הם לעולם התחיה והראב"ד ז"ל קורא לעולם התחייה 'עולם הבא', ובכך 'עלו דברי שניהם כהוגן', ואלו ואלו דברי אלקים חיים'.
משמע מזה שיש פירושים שונים ל"עולם הבא', כגון אחר מיתה בעולם הנשמות כמ"ש הרמב"ם, או בזמן תחיית המתים כמ"ש הראב"ד, ואין מחלוקת ביניהם, שהרי בעצם הפירוש של 'עולם הבא', הוא איזה זמן שיבוא לעתיד, כגון זמן שאחר מיתה, או זמן תחיית המתים, או זמן ימות המשיח או זמן שאחר ימות המשיח. וזה כמ"ש התוספות בחולין הנ"ל 'שהלשון שוה והפירוש משתנה". ולכן שפיר הוא מ"ש הכסף משנה הנ"ל 'ובכך עלו דברי שניהם כהוגן ואלו ואלו דברי אלקים חיים'.
ד]. וגם ראיתי לרבי נסים הכהן ז"ל (מתוניס) בספרו מעשה נסים, בחידושיו על הרמב"ם הנ"ל, שכתב 'עיין בהשגות ובמרן עיי"ש. והנה 'יש מקומות' מהגמרא דמוכחי כרבינו דלגן עדן קורא העוה"ב ולעולם התחיה אינו קורא העוה"ב כי אם 'ימות המשיח' כמו באגדה דפרק חלק, א"ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא 'לימות המשיח' אבל 'לעוה"ב' עין לא ראתה, ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות. ע"כ. הרי דלעולם התחיה אינו קורא עוה"ב, אלא דלג"ע קורא עוה"ב. וכן אמרו ז"ל מלוה ברבית לא יקום לתחית המתים, וכן בעל גאוה אמרו ז"ל הגאה אין עפרו ננער, ר"ל שלא יקום לתחיית המתים, ואם איתא לדברי הראב"ד הו"ל למימר אין להם חלק לעוה"ב, אלא ודאי עולם התחיה אינה קרויה עוה"ב וכדעת רבינו.
ועוד יש לתמוה על הראב"ד ז"ל מפרק חלק, שאמרו ז"ל 'ואלו שאין להם חלק וכו'', עיי"ש, ואם איתא דעוה"ב הוא עולם התחיה, אמאי לא מני התם מלוי ברבית ובעלי הגאוה. אלא ודאי כדברי רבינו ז"ל. וכמה מקומות יש שמורין כרבינו ומהם קשה להראב"ד. 'ויש מקומות דלימות המשיח קורא עוה"ב' כהראב"ד, והוא בסוף כתובות דף קי"א ע"ב וז"ל 'ודם ענב תשתה חמר אמרו לא כעוה"ז העוה"ב, העוה"ז יש בו צער לבצור ולדרוך, העוה"ב מביא ענבה אחת בקרון וכו', הרי דלעולם התחיה קורא העוה"ב שלא כדעת רבינו, וכמה מקומות שמורים כהראב"ד ועל הכל צ"ע גדול'. ע"ש.
וזה כמו שהקשה כת"ר, שלפעמים מצינו שהפירוש של עולם הבא הוא ימות המשיח, ולפעמים הוא אינו ימות המשיח. אלא לפי מה שפירשתי הוא אינו קשה כל כך, שי"ל כמ"ש התוספות הנ"ל 'שהלשון שוה והפירוש משתנה'. וכן י"ל לגבי מה שהביא כת"ר מתוספות בכתובות קיב: ורש"י בברכות נח. עד כאן מכתב בעל האורחותיך למדני שליט"א.