שאלת בב"ח למנהג אשכנז

[HaimL]

בטופסי הכשרות של ימינו מצוי הביטוי חזקת בשרי, שלמיעוט ידיעתי הוא ביטוי מחודש. היכן כל זה עומד ביחס למבואר בשו"ע בנוגע לתבשיל של בשר, ואם יש בו צד איסור לאכלו עם גבינה, האם מותר לסמוך בזה לכתחילה על קולת האשכנזים המבוארת בתחילת דברי הרמ"א ז"ל בנוגע לאכילת גבינה אחרי בשר.

[הוה אמינא]

בדרך כלל הכוונה היא שלא נזהרו מתערובת, ופשוט לא משגיחים שלא תהיה, ואם קרתה לא בודקים האם נכנס חתיכה ממש או רק רוטב, או רק כלי חם בן יומו, ואם יש או אין ס' נגד התערובת.
כעת יש לחוש לחומרא לכל האפשרויות.
אבל זה ודאי לא תבשיל שהתבשל בו בשר ביודעין.

[עזריאל ברגר]

הביטוי "בחזקת בשרי" הוא ביטוי מומצא מהדור האחרון, ומשתמשים בו בשתי משמעויות:
א. בושל בכלים שבישלו בהם בשר בעבר (מה שנקרא בשו"ע נ"ט בר נ"ט).
ב. עלול להכיל בשר-בעין (בדרך כלל שומן וכדו'), עקב זאת שאין הפרדה מוחלטת בינו לבין הבשר (משתמשים באותם הכלים ללא שטיפה וכדו').
וחבל מאוד שמשתמשים בביטויים לא ברורים, ואין מנוס מלשאול (את המשגיח וכדו') להבין את המציאות בשטח, ורק אח"כ אפשר לדבר על מנהגי האשכנזים והספרדים וכו'.

[עזריאל ברגר]

כעת יש לחוש לחומרא לכל האפשרויות.

האם זה מוסכם על כולם?
בפרט שפעמים רבות מדובר על ספקות של לפחות תרי דרבנן (תערובת בשר עוף, באופן שאין בו בישול, וכשאין טעם הבשר ניכר למי שטועם אותו).

[הוה אמינא]

כעת יש לחוש לחומרא לכל האפשרויות.

האם זה מוסכם על כולם?
בפרט שפעמים רבות מדובר על ספקות של לפחות תרי דרבנן (תערובת בשר עוף, באופן שאין בו בישול, וכשאין טעם הבשר ניכר למי שטועם אותו).

כמובן הכוונה לשקול את כל האפשרויות.
ויש לקחת את הצדדים הנוספים גם, כגון שזה רק מרוטב [של העוף] שטפטף על הפתיתים ונספג או התערב [או שעומד בעינו במקום ולא נספג] אם זה נ"ט או נ"ט בר נ"ט, ושזה דהתירא.
וכן הלאה והלאה.
לכן מקובל שמחמירים לא לאכול יחד עם חלבי, אבל לא מחמירים להמתין עד לאכילת חלבי.