פורום אוצר החכמה

נתבקשתי לשאול:


ברכות מח., דעת רבי זירא שצריך שבעה אכלו פת ושלושה אכלו ירק, מצטרפים לזימון. ששה לא מועיל, מפני שצריך "רובא דמינכר".
מאי שנא מדין תפילה בציבור, שמספיק רוב רגיל, ששה שלא התפללו ולצרפם לארבעה שלא התפללו?

נלע"ד פשוט:

בזימון אומר המברך "נברך" בשם כולם, אין זה דין שיהיה נוכח מנין שהפרט מהם מברך "בציבור". בכלל לא צריך מנין בשביל ברהמ"ז ולא בשביל זימון. אבל כשיש אוכלים שמברכים יחד מתוסף להם אזכרה בזימון. אם אין רובא דמינכר, לא נראה שיש כאן ציבור שמברכים.

משא"כ במנין לתפילה, יש קדושת מנין גם לאחד מתוך המנין. אבל רק כשנמצא מנין. ובפחות ממנין נוכחים אין בכלל דין תפילה בציבור. ומ"מ יש דין רובו ככולו, שיהיה רוב מנין מתוכם שיתפללו.

על הדרך הצחות אמרו: מה איכפת לך שעוד יהודי יאכל?

אגב, חילוק נוסף יש - שצריך שאף השלשה המצטרפים יאכלו (י"א מזונות וי"א אפי' מים).

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי לשאול:


ברכות מח., דעת רבי זירא שצריך שבעה אכלו פת ושלושה אכלו ירק, מצטרפים לזימון. ששה לא מועיל, מפני שצריך "רובא דמינכר".
מאי שנא מדין תפילה בציבור, שמספיק רוב רגיל, ששה שלא התפללו ולצרפם לארבעה שלא התפללו?

בספר אוצר דין רובו ככולו עמוד קג הביא כמה' חילוקים.
ועיין בשבולי הלקט מהדורת מירסקי עמוד 208 שתירץ שבזימון מי שלא אכל איננו ב'תורת', מה שאין כן תפילה שיכול להתפלל כל היום. אולם הוא מסביר לשיטתו שאפילו רוב לא צריך לתפילה.

תודה רבה לרבנים שליט"א