פורום אוצר החכמה

מהתורה מחוסר כיפורים אסור לאכול בקדשים עד שיביא קרבן וכו
אך מה הדין בטבול יום שאינו זב או מצורע או יולדת כלומר שאינו מביא קרבן לכפרתו
כלומר שאין לו קרבן מהתורה
מרשי על התורה משמע שהוא מותר באכילת תרומה בהערב שמשו אך לא בקדשים
אם כן מתי הוא אוכל בקדשים ומהיכן זה נלמד
(לא הצלחתי למצוא)

רש"י מדבר במחוסר כפורים
אם אינו צריך כפרה אוכל בקדשים אחרי ביאת שמשו

בויקרא כב ברש"י כתוב רק אכילת תרומה
איפה כתוב שבקדשים הוא גם יכול
ואם יכול אז למה לדרוש דווקא תרומה
יש סוגיא גדולה ביבמות אבל אני לא זוכר שמש יש התייחסות למקרה של אכילת קדשים בשאר טומאות

המיעוט שייך רק במי שזקוק לכפרה

שאר הטמאים שטבלו והעריבו הרי הם ככל אדם

לפי"ז מדוע דרשו תרומה והוציאו מהפשט
תדרוש על קדשים הרי מדובר שם על טומאת שרץ ואין בזה קרבן על הטומאה
ומדוע דרשו זאת דווקא על תרומה
ועוד אשמח לראיה ברורה שניתן לו לאכול בקדשים

למה דרשו שייך לעיון הסוגיא
"מן ולא כל" הוא למחו"כ המוזכרים בפסוקים לפני כן

במשנה זבחים רפי"ב מפורש יוצא שטבול יום אוכל לערב

(גם בלי ראיה ברורה לא ידעתי איזה זמן תחשוב ליתן לו ועל מה יחכה)

נכון
נראה משם שזה כך!
אך אני מחפש מקור ברור ומפורש
כי ממה שאני חיפשתי ברמבם בהלכות מחוסרי כפרה
בפי"ח מהלכות פסולי המוקדשין
ובסוגיא של טבול יום ביבמות לא מצאתי במפורש את החלוקה הבאה:
טבול יום לאחר הערב שמש אוכל בתרומה ובקדשים,
ורק מחוסר כפרה יש לו בעיה.

רצונך לחדש זמן ולא הודעתנו מה הוא או יסודו, ועלינו למצוא מקור לדחותו.
משנה מפורשת לא הספיקה.

ואנחנו לא נדע מה נעשה.

בעקבי הצאן כתב:אני מחפש מקור ברור ומפורש.

עיין בהלכות קרבן פסח. שם מפורש כמה פעמים שטמא שרץ ובעל קרי - טובלים ואוכלים פסחם לערב.
(ורק לגבי טמא מת בשביעי שלו - נחלקו הרמב"ם והראב"ד)

עזריאל ברגר כתב:

בעקבי הצאן כתב:אני מחפש מקור ברור ומפורש.

עיין בהלכות קרבן פסח. שם מפורש כמה פעמים שטמא שרץ ובעל קרי - טובלים ואוכלים פסחם לערב.
(ורק לגבי טמא מת בשביעי שלו - נחלקו הרמב"ם והראב"ד)

סוגיא מפורשת בפסחים דף צ ע"ב וצג ע"א ועוד הרבה מקומות כמובא שם בגהש"ס.

בחגיגה כד ע"ב נתבאר טעמו של מחוסר כיפורים שצריך טבילה (בשונה מתרומה, כמבואר שם במשנה), 'כיון דעד האידנא הוו אסירי אצרכינהו רבנן טבילה'. ומי שאינו מחוסר כיפורים דינו חוזר ומשתווה לאוכל תרומה.

מעניין לעניין, בבהעלותך מבואר שטבול יום כשר לנבואה. וחידוש.

אליסף כתב:מעניין לעניין, בבהעלותך מבואר שטבול יום כשר לנבואה. וחידוש.

כך מפורש בסוגיא דמתן תורה במסכת שבת!
וכך נוהגים לגבי דברי תורה (שנוהגים בהם קדושה כבמתן תורה) - שטובלים ואומרים מיד דברי תורה.

ועל כגון דא אמרינן "לא ניתנה תורה למלאכי השרת".

עזריאל ברגר כתב:

אליסף כתב:מעניין לעניין, בבהעלותך מבואר שטבול יום כשר לנבואה. וחידוש.

כך מפורש בסוגיא דמתן תורה במסכת שבת!
וכך נוהגים לגבי דברי תורה (שנוהגים בהם קדושה כבמתן תורה) - שטובלים ואומרים מיד דברי תורה.

ועל כגון דא אמרינן "לא ניתנה תורה למלאכי השרת".

בול!
יישר כחך ר' עזריאל, שימחתני ממש!