גר בזמה"ז דרבנן?

[זיז שדי]

אני צריך מ"מ לשיטת הרמב"ן (הובא בקצה"ח) דהדין דשליחותיהו קא עבדינן הוא רק דרבנן ומן התורה אין לנו דיינים כלל. ויוצא לפי"ז דכל גר בזמה"ז הוא גוי גמור מן התורה. וצ"ע

[במסתרים]

יש לבדוק ספר דרכי הוראה הלכות גירות עמוד קסד "קבלת גרים בב"ד בזמן הזה"

[יבנה]

https://olamot.net/shiurim/%D7%92%D7%99 ... %96%D7%94/

[HaimL]

אני צריך מ"מ לשיטת הרמב"ן (הובא בקצה"ח) דהדין דשליחותיהו קא עבדינן הוא רק דרבנן ומן התורה אין לנו דיינים כלל. ויוצא לפי"ז דכל גר בזמה"ז הוא גוי גמור מן התורה. וצ"ע

אך מי אמר שמה"ת צריך בית דין לגירות, דילמא סגי במילה וטבילה והרצאת דמים גם שלא בפני בי"ד, ורבנן אצרכוהו בפני שלושה.

[ידבר פי]

אני צריך מ"מ לשיטת הרמב"ן (הובא בקצה"ח) דהדין דשליחותיהו קא עבדינן הוא רק דרבנן ומן התורה אין לנו דיינים כלל. ויוצא לפי"ז דכל גר בזמה"ז הוא גוי גמור מן התורה. וצ"ע

אך מי אמר שמה"ת צריך בית דין לגירות, דילמא סגי במילה וטבילה והרצאת דמים גם שלא בפני בי"ד, ורבנן אצרכוהו בפני שלושה.

ברמב"ן יבמות דמ"ו אכן נקט דהדין שליחותייהו הוא רק דרבנן (אכן בהמשך דבריו כ' דאפשר שהוא מה"ת) וכ' דהטעם דמקבלין גרים בזה"ז אף דמוכח שם מהסוגיא דשלשה מעכבא (דגבי קדושין וגיטין כל דמקדש וכו' אבל גבי גר היכי מנסבינן ליה בת ישראל) דאף דבעינן שלשה מ"מ לא בעינן מומחין, או משום דילפי' מלדורותיכם שמקבלים בזה"ז כמו שמקבלים גרים בזה"ז אף דלי"ל הרצאת דמים(ע' כריתות ד"ט)עיי"ש בדבריו, ועיי"ש ברשב"א ששילב ב' הטעמים ביחד דמלדורותיכם מוכח דל"ב מומחין (וצ"ע אי עפשר להעמיס כן ברמב"ן), עכ"פ בדבריהם שם מבואר דהוו גרים מה"ת כמו שכתבו דאי לא היכי מנסבינן ליה בבת ישראל (אמנם ע' רשב"א גיטין פח' ב' דמשמע דהווא תקנתא וצ"ע)
וע"ע נתה"מ סי' א וצ"ע

[בן האלקשי]

אני צריך מ"מ לשיטת הרמב"ן (הובא בקצה"ח) דהדין דשליחותיהו קא עבדינן הוא רק דרבנן ומן התורה אין לנו דיינים כלל. ויוצא לפי"ז דכל גר בזמה"ז הוא גוי גמור מן התורה. וצ"ע

אך מי אמר שמה"ת צריך בית דין לגירות, דילמא סגי במילה וטבילה והרצאת דמים גם שלא בפני בי"ד, ורבנן אצרכוהו בפני שלושה.

שם ביבמות
"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גר צריך ג' משפט כתיב ביה "
לא נראה שזה דרבנן

[HaimL]

אני צריך מ"מ לשיטת הרמב"ן (הובא בקצה"ח) דהדין דשליחותיהו קא עבדינן הוא רק דרבנן ומן התורה אין לנו דיינים כלל. ויוצא לפי"ז דכל גר בזמה"ז הוא גוי גמור מן התורה. וצ"ע

אך מי אמר שמה"ת צריך בית דין לגירות, דילמא סגי במילה וטבילה והרצאת דמים גם שלא בפני בי"ד, ורבנן אצרכוהו בפני שלושה.

שם ביבמות
"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גר צריך ג' משפט כתיב ביה "
לא נראה שזה דרבנן

ועוד איתא בגמרא ביבמות, ת"ר (דברים א, טז) ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו מכאן א"ר יהודה גר שנתגייר בב"ד הרי זה גר בינו לבין עצמו אינו גר וכו', ואעפ"כ, כיוון דקראי לא בגירות כתיבי אלא בד"מ ובמנחות ונסכים, נראה דה"ל אסמכתא בעלמא.

[ידבר פי]

אני צריך מ"מ לשיטת הרמב"ן (הובא בקצה"ח) דהדין דשליחותיהו קא עבדינן הוא רק דרבנן ומן התורה אין לנו דיינים כלל. ויוצא לפי"ז דכל גר בזמה"ז הוא גוי גמור מן התורה. וצ"ע

אך מי אמר שמה"ת צריך בית דין לגירות, דילמא סגי במילה וטבילה והרצאת דמים גם שלא בפני בי"ד, ורבנן אצרכוהו בפני שלושה.

שם ביבמות
"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גר צריך ג' משפט כתיב ביה "
לא נראה שזה דרבנן

ועוד איתא בגמרא ביבמות, ת"ר (דברים א, טז) ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו מכאן א"ר יהודה גר שנתגייר בב"ד הרי זה גר בינו לבין עצמו אינו גר וכו', ואעפ"כ, כיוון דקראי לא בגירות כתיבי אלא בד"מ ובמנחות ונסכים, נראה דה"ל אסמכתא בעלמא.

אם הוא גר גמור מה"ת היאך שייך לפסוק שהוא אינו גר ולהתירו בנכרית ולעבור על כה"ת כולה.
והדבר ממפורש להדיא ברמב"ן שם (שהעתקתי לעיל) דליכא למימר אסמכתא דרבנן הוא דאמרי' התם נתגייר בינו ובין עצמו אינו גר.
הכלל היוצא מד' הסוגיא והראשונים שם דזה ברור 1. דשלשה מעכב מה"ת 2. דבזה"ז מקבלים גרים והוא גר מה"ת (ודלא כדברי פותח האשכול דהוא גר מדרבנן דא"כ היה אסור בבת ישראל) ובהטעם נאמרו בראשונים שם כמה אופנים כמו שהבאתי לעיל.