פורום אוצר החכמה

ראיתי ברש"י שפעמיים כתב שבין הערביים הוא משש שעות ולמעלה, ובברכות כתב שהוא משש וחצי.

בין הערבים - משש שעות ולמעלה קרוי 'בין הערבים', שהשמש נוטה לבית מבואו לערוב... (שמות יב, ו).
בין הערבים - משש שעות ולמעלה. (ויקרא כג, ה).

מנחה גדולה - אם בא להקדים תמיד של בין הערבים אינו יכול להקדימו קודם שש שעות ומחצה, דבין הערבים כתיב ביה מ'כי ינטו צללי ערב' (ירמיה ו, ד), משהחמה נוטה למערב, דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה, דאמר מר (פסחים צד.) חצי שש וחצי שבע - חמה עומדת בראש כל אדם, באמצע הרקיע. (ברכות כו:).

רש״י שבת ט:
מנחה גדולה - התחלת זמן תמיד של בין הערבים מכי מתחיל להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינה נוטה לשום צד ומחצי ז' ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע:

כמדומני שבהגהות על גליון הגמרא בשום מקום העיר ב"ח או רע"א על הסתירה ברש"י

יבנה כתב:רש״י שבת ט:
מנחה גדולה - התחלת זמן תמיד של בין הערבים מכי מתחיל להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינה נוטה לשום צד ומחצי ז' ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע:

זה דלא כרש"י בברכות שכתב מחצי שש.

ונמצא עוד דבר הצריך ישוב.

רש"י עה"ת - משש ולמעלה.
רש"י בברכות - מחצי שש ולמעלה.
רש"י בשבת - מחצי שבע.

[אע"פ שבפסחים כתוב 'חצי שש וחצי שבע', מ"מ צ"ב מדוע 'סתם' רש"י בברכות כך ובשבת כך].

בילקוט ביאורים מתיבתא פסחים נח. (עמוד ער)
מובאת אריכות גדולה בזה.
מה שברור זה שדברי רש"י עה"ת מתייחסים לעצם בין הערביים, שזה ודאי משש שעות ולמעלה [שעה שביעית].
אלא שזמן הקרבת התמיד של בין הערביים היא משש ומחצה [ובמק"א כתב מז' ומחצה, וע"ז רוב האריכות שם], וזה כבר תקנה דרבנן בגלל שאין בקיאים וכו'. עיי"ש.

תלמיד חברים כתב:

יבנה כתב:רש״י שבת ט:
מנחה גדולה - התחלת זמן תמיד של בין הערבים מכי מתחיל להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינה נוטה לשום צד ומחצי ז' ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע:

זה דלא כרש"י בברכות שכתב מחצי שש.

ונמצא עוד דבר הצריך ישוב.

רש"י עה"ת - משש ולמעלה.
רש"י בברכות - מחצי שש ולמעלה.
רש"י בשבת - מחצי שבע.

[אע"פ שבפסחים כתוב 'חצי שש וחצי שבע', מ"מ צ"ב מדוע 'סתם' רש"י בברכות כך ובשבת כך].

אתה בטוח דרש"י בברכות כתב כן? נראה די ברור שאם יש מהדורה שנדפס בה כן זה טעות הדפוס דמוכח . ובתגובה הפותחת שלך ציטטת רש"י בברכות כאומר שש שעות ומחצה (דהיינו חצי שבע) לא חצי שש

תלמיד חברים כתב:

יבנה כתב:רש״י שבת ט:
מנחה גדולה - התחלת זמן תמיד של בין הערבים מכי מתחיל להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינה נוטה לשום צד ומחצי ז' ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע:

זה דלא כרש"י בברכות שכתב מחצי שש.

ונמצא עוד דבר הצריך ישוב.

רש"י עה"ת - משש ולמעלה.
רש"י בברכות - מחצי שש ולמעלה.
רש"י בשבת - מחצי שבע.

[אע"פ שבפסחים כתוב 'חצי שש וחצי שבע', מ"מ צ"ב מדוע 'סתם' רש"י בברכות כך ובשבת כך].

דבריו בשבת וברכות שווים, חצי שבע ר״ל חצי משעה השביעית שזה בשש וחצי שעות.

כולל יונגערמאן כתב:

תלמיד חברים כתב:

יבנה כתב:רש״י שבת ט:
מנחה גדולה - התחלת זמן תמיד של בין הערבים מכי מתחיל להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינה נוטה לשום צד ומחצי ז' ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע:

זה דלא כרש"י בברכות שכתב מחצי שש.

ונמצא עוד דבר הצריך ישוב.

רש"י עה"ת - משש ולמעלה.
רש"י בברכות - מחצי שש ולמעלה.
רש"י בשבת - מחצי שבע.

[אע"פ שבפסחים כתוב 'חצי שש וחצי שבע', מ"מ צ"ב מדוע 'סתם' רש"י בברכות כך ובשבת כך].

אתה בטוח דרש"י בברכות כתב כן? נראה די ברור שאם יש מהדורה שנדפס בה כן זה טעות הדפוס דמוכח . ובתגובה הפותחת שלך ציטטת רש"י בברכות כאומר שש שעות ומחצה (דהיינו חצי שבע) לא חצי שש

אכן, שש ומחצה.

יבנה כתב:

תלמיד חברים כתב:

יבנה כתב:רש״י שבת ט:
מנחה גדולה - התחלת זמן תמיד של בין הערבים מכי מתחיל להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינה נוטה לשום צד ומחצי ז' ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע:

זה דלא כרש"י בברכות שכתב מחצי שש.

ונמצא עוד דבר הצריך ישוב.

רש"י עה"ת - משש ולמעלה.
רש"י בברכות - מחצי שש ולמעלה.
רש"י בשבת - מחצי שבע.

[אע"פ שבפסחים כתוב 'חצי שש וחצי שבע', מ"מ צ"ב מדוע 'סתם' רש"י בברכות כך ובשבת כך].

דבריו בשבת וברכות שווים, חצי שבע ר״ל חצי משעה השביעית שזה בשש וחצי שעות.

אכן!
ועדיין, קצת מעניין שינוי הלשון.