פורום אוצר החכמה

כידוע, חז"ל אסרו להתפלל בקול רם,
וכידוע, סתם 'תפילה' בפי חז"ל היא תפילת העמידה, וממילא האיסור המדובר מתייחס רק לתפילת העמידה.
אך האם חז"ל התייחסו לגובה ורמת הקול הרצויה בחלקי התפילה האחרים שאינם תפילת העמידה. כלומר, האם חז"ל דיברו על גובה הקול הרצוי (קול רם, לחש, קול בינוני...) בפסוקי דזמרה, בברכות קריאת שמע וכדומה?
בתודה מרובה!!

שני מקורות בעניין:

ברכות ו, א:

תניא אבא בנימין אומר אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר (מלכים א ח, כח) לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום רנה שם תהא תפלה.
רש"י:
במקום רנה - בבהכ"נ ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב.

רמב"ן סו"פ בא:

וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו וזו כוונתם במה שאמרו ז"ל בירושלמי (תענית פ"ב ה"א) ויקראו אל אלהים בחזקה (יונה ג ח) מכאן אתה למד שתפלה צריכה קול חציפא נצח לבישה.

הרמב"ן מובא שם בבה"ט.
יש לציין גם למחלו' החיד"א ור"ח פלאג'י אם ראוי להרים את הקול בסליחות.

להאמור שם דנו בזה הראשונים, אך לא מצד חז״ל
viewtopic.php?f=17&t=64067&p=829297