ערבוביא. והערב נא - ואל תתערב
פורסם: ג' ינואר 23, 2024 12:16 am
א.
בין הערביים נזכר בתנ"ך בארבעה הקשרים:
1. זמן שחיטת קרבן הפסח - ראשון ושני.
שמות יב 6: "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם", ויקרא כג5: "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם, פֶּסַח לה'", במדבר ט 3: "בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעֲרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ, כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ", במדבר ט 5: "וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", במדבר ט 11: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ".
2. זמן אכילת הבשר במדבר, שמות טז 12: "בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר, וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם" .
3. זמן הקרבת קרבן התמיד השני, שמות כט 39: "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם", שמות כט 41: "וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לה'", במדבר כח 4: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם", במדבר כח 8: "וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לה'".
4\5. זמן העלאת הנרות והקטרת הקטורת במקדש, שמות ל 8: "וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעֲרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה."
אבל כנ"ל בזמנו ובמובנו הערבוביא שולטת .
ב.
בֵּין הָעַרְבַּיִם !
בֵּין - מה זה ? עֶרֶב מה זה? עַרְבַּיִם מה זה ?
וביחד "בֵּין הָעַרְבַּיִם" מתי זה ?
ראינו ש 'בֵּין הָעַרְבַּיִם' מופיע בתנך בתורה בלבד 11 פעם .
5 בשמות, 5 בבמדבר ועוד אחד בויקרא. והפעם הראשונה היא בשמות יב, ו. [פרשת בא]
וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃
ונתקשו חכמינו בדבר:
1. בהסבר המילים עצמם
2. וגם לזמן המכוון במילים אלו .
חשוב להקדים שלעיתים זמן בין הערביים זמנו משתנה לגבי הלכות שונות. ובנוסף זה תלוי אם נאמר בו גם ערב וגם בין הערביים,
או רק בין הערביים או רק ערב. וראה במפרשים ובמלבים שם בבא.
לזמן בֵּין הָעַרְבַּיִם יש 6 דעות עיקריות.
א -וורוד, שיטת ר' אושעיא , כל היום.
ב. הצהוב , שיטות רשי ועוד רבים.
* הירוק - שבתוך הצהוב - לרמבן.
ג.הכתום לאב"ע ואחרים.
ד. הכחול, הערוך - רק שעה אחת .
ה. הקו החום המאוזן מסמן את המעבר לחצות היום - שיטת ר חננאל.
ג.
למובן של בֵּין הָעַרְבַּיִם קיימות 7 שיטות שונות.
יש שני עֲרָבִים - כך לרוב המפרשים , אבל יש גם דיעה שונה.
1. רמבן. שיש רק עַרְבַּיִים אחד והוא שמו של זמן זה. והסיומת Xים = זוגי [שמעריבה [מחשיכה] לשני הצדדים
מזרח ומרכז. כמו צהריים [שצוהר לשני צדדים] .ו 'בין' פירושו בתוך זמן זה.
2. לרשי הוא הזמן שבין שני הָעַרְבַּיִים , אחד עריבת היום בתחילת שבע והשני עריבת הלילה משתחשך. .היינו מחצות היום [ או קצת אח"כ] ועד הצה"כ. זמן שמוגבל בעֲרָבִים ברווח שביניהם. "ולשון 'בין הערבים' נראה בעיני אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה: עריבת היום בתחלת שבע שעות, מכי ינטו צללי ערב; ועריבת הלילה בתחילת הלילה." ( רש"י ) .
3. גם לאב"ע הוא מפלג \ מגביל- בין שני ערבים כנ"ל, וזמנו בין ביאת השמש ובין ביאת אורו," , היינו זמנו מהשקיעה ועד צה"כ. [ורק לגבי פסח זמנו שונה]. [וערב משמעותו מחשיך או בא] ?
4. לפרחון [הערוך] שערביים הוא מחצות היום ועד השקיעה כוללת את שני הערבים. אבל בין הערביים הוא הזמן של השעה התשיעית [ בין שמונה וחצי לתשע וחצי ] ופירושו שנחלק את הערב לשני חלקים, שתי שעות ומחצה לכאן, קודם עשיית התמיד, ושתי שעות ומחצה לכאן, לאחר עשייתו, ושעה אחת לעשייתו שהוא ממוצע בין שש ובין ערב ממש.
וזו דעת ריב"ל בפסחים (דף נח)" חלקהו לשני ערבים". ו'בין' פירושו הזמן שבאמצע הערביים, כי יש שניים. אחד ערב לפניו ושני לאחריו. ונדחו דבריהם.
5. לר' חננאל כסימן מציין.
ערב הוא לילה. ובין הערביים הוא בחצות היום. שתחילתו השעה השביעית. והקו המסמן את המעבר - הוא בין הערביים. בגלל מיקומו במחצית הזמן שבין שני הלילות, היינו שש שעות אחרי הלילה שעבר,ושש שעות לפני הלילה המגיע.
6.לר' אושעיא - לילה שהוא יום.
ודעה מחודשת שבין הערביים אינו "בין הערבים ממש", אלא פירושו כל הזמן שבין שני הערבים [הלילות], ערב של אתמול וערב של היום, ובכל היום מותר להקריב אז את הפסח,
היינו מתחילת היום שהוא סוף ערב של אתמול עד תחילת ערב [לילה] של היום הבא, ולכן אם שחט את הפסח מעלות השחר ואילך כשר (בן בתירא בזבחים יא ב, לדעת ר' אושעיא ועולא בריה דרב עילאי), ונדחו דבריהם .
לפירוש זה ערב = לילה.ובין הוא זמן שהוא נפרד ומחוץ לשני הערבים.
היינו -שלר' אושעיא אין לפצל את היום שהוא מהלילה שלפניו. היממה היהודית היא פרק הזמן שבין ערב לערב, ולכן היממה מכונה כאן "ערב" . והכוונה ליום [בוקר צהריים וערב] שבין שתי היממות.
7. שלל גוונים.
רבי יוסף בכור שור מבעלי התוספות, ממפרשי התורה כפשט, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12, מתלמידיו של רבינו תם, והגדרתו לבין הערביים: "בזמן שהלילה מתערב עם היום והיום עם הלילה מ-7 שעות ומחצה שינטו צללי ערב וקורא לו ערבים שבתחלה מתערב מעט ואח"כ יותר ויותר-
ויש שם כמה עירובין".
ובחזל "רבי נתן אומר: מנין לבין הערבים שהוא משש שעות ולמעלה ? אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר", (ירמיהו ו ד): "קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה, קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם; אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם, כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב"( מכילתא ) .
ד. המלבים.
ובמלבים סיכם 4 מתוך הפירושים דלעיל:
פסוק לב. בין הערביים . כבר הזכרתי בפי' הספרא ( אמור קמט ) שעל בין הערביים יש ד' פירושים.
* רש"י פי' משש ולמעלה ופי' בין הערביים -שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה. עריבת היום בהתחלת שבע ועריבת הלילה משתחשך.
* ודעת הראב"ע שהוא בין ביאת השמש ובין ביאת אורו, שהוא קרוב משעה ושליש שעה קודם הלילה.
* ודעת הפרחון [הערוך] שהוא בתשע שעות שהוא ממוצע בין שש ובין ערב ממש. והוא כמו שרצה ריב"ל לפרש בפסחים (דף נח)
"חלקהו לשני ערבים".
* ועוד דעת בן בתירא בזבחים (דף יא) שזמנו של פסח כל היום שפירוש בין הערבים בין ערב של אתמול ובין ערב של היום.
הביטוי - משנה עיתים.
עוד בארתי ששם ערב כשבא מגביל אל שם בוקר הוא מחצות היום ואילך.
וכשבא מגביל אל שם יום הוא בלילה ממש.
ובפ' ראה אומר, שם תזבח את הפסח בערב כבא השמש מועד צאתך ממצרים ובשלת ואכלת , ופירושו שבערב תזבח, היינו בערב המגביל אל שם בקר- רצה לומר אחר חצות היום. ....
בין הערביים נזכר בתנ"ך בארבעה הקשרים:
1. זמן שחיטת קרבן הפסח - ראשון ושני.
שמות יב 6: "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם", ויקרא כג5: "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם, פֶּסַח לה'", במדבר ט 3: "בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעֲרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ, כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ", במדבר ט 5: "וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", במדבר ט 11: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ".
2. זמן אכילת הבשר במדבר, שמות טז 12: "בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר, וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם" .
3. זמן הקרבת קרבן התמיד השני, שמות כט 39: "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם", שמות כט 41: "וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לה'", במדבר כח 4: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם", במדבר כח 8: "וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לה'".
4\5. זמן העלאת הנרות והקטרת הקטורת במקדש, שמות ל 8: "וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעֲרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה."
אבל כנ"ל בזמנו ובמובנו הערבוביא שולטת .
ב.
בֵּין הָעַרְבַּיִם !
בֵּין - מה זה ? עֶרֶב מה זה? עַרְבַּיִם מה זה ?
וביחד "בֵּין הָעַרְבַּיִם" מתי זה ?
ראינו ש 'בֵּין הָעַרְבַּיִם' מופיע בתנך בתורה בלבד 11 פעם .
5 בשמות, 5 בבמדבר ועוד אחד בויקרא. והפעם הראשונה היא בשמות יב, ו. [פרשת בא]
וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃
ונתקשו חכמינו בדבר:
1. בהסבר המילים עצמם
2. וגם לזמן המכוון במילים אלו .
חשוב להקדים שלעיתים זמן בין הערביים זמנו משתנה לגבי הלכות שונות. ובנוסף זה תלוי אם נאמר בו גם ערב וגם בין הערביים,
או רק בין הערביים או רק ערב. וראה במפרשים ובמלבים שם בבא.
- IMG-20240123-WA0128.jpg (58.43 KiB) נצפה 188 פעמים
לזמן בֵּין הָעַרְבַּיִם יש 6 דעות עיקריות.
א -וורוד, שיטת ר' אושעיא , כל היום.
ב. הצהוב , שיטות רשי ועוד רבים.
* הירוק - שבתוך הצהוב - לרמבן.
ג.הכתום לאב"ע ואחרים.
ד. הכחול, הערוך - רק שעה אחת .
ה. הקו החום המאוזן מסמן את המעבר לחצות היום - שיטת ר חננאל.
ג.
למובן של בֵּין הָעַרְבַּיִם קיימות 7 שיטות שונות.
יש שני עֲרָבִים - כך לרוב המפרשים , אבל יש גם דיעה שונה.
1. רמבן. שיש רק עַרְבַּיִים אחד והוא שמו של זמן זה. והסיומת Xים = זוגי [שמעריבה [מחשיכה] לשני הצדדים
מזרח ומרכז. כמו צהריים [שצוהר לשני צדדים] .ו 'בין' פירושו בתוך זמן זה.
2. לרשי הוא הזמן שבין שני הָעַרְבַּיִים , אחד עריבת היום בתחילת שבע והשני עריבת הלילה משתחשך. .היינו מחצות היום [ או קצת אח"כ] ועד הצה"כ. זמן שמוגבל בעֲרָבִים ברווח שביניהם. "ולשון 'בין הערבים' נראה בעיני אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה: עריבת היום בתחלת שבע שעות, מכי ינטו צללי ערב; ועריבת הלילה בתחילת הלילה." ( רש"י ) .
3. גם לאב"ע הוא מפלג \ מגביל- בין שני ערבים כנ"ל, וזמנו בין ביאת השמש ובין ביאת אורו," , היינו זמנו מהשקיעה ועד צה"כ. [ורק לגבי פסח זמנו שונה]. [וערב משמעותו מחשיך או בא] ?
4. לפרחון [הערוך] שערביים הוא מחצות היום ועד השקיעה כוללת את שני הערבים. אבל בין הערביים הוא הזמן של השעה התשיעית [ בין שמונה וחצי לתשע וחצי ] ופירושו שנחלק את הערב לשני חלקים, שתי שעות ומחצה לכאן, קודם עשיית התמיד, ושתי שעות ומחצה לכאן, לאחר עשייתו, ושעה אחת לעשייתו שהוא ממוצע בין שש ובין ערב ממש.
וזו דעת ריב"ל בפסחים (דף נח)" חלקהו לשני ערבים". ו'בין' פירושו הזמן שבאמצע הערביים, כי יש שניים. אחד ערב לפניו ושני לאחריו. ונדחו דבריהם.
5. לר' חננאל כסימן מציין.
ערב הוא לילה. ובין הערביים הוא בחצות היום. שתחילתו השעה השביעית. והקו המסמן את המעבר - הוא בין הערביים. בגלל מיקומו במחצית הזמן שבין שני הלילות, היינו שש שעות אחרי הלילה שעבר,ושש שעות לפני הלילה המגיע.
6.לר' אושעיא - לילה שהוא יום.
ודעה מחודשת שבין הערביים אינו "בין הערבים ממש", אלא פירושו כל הזמן שבין שני הערבים [הלילות], ערב של אתמול וערב של היום, ובכל היום מותר להקריב אז את הפסח,
היינו מתחילת היום שהוא סוף ערב של אתמול עד תחילת ערב [לילה] של היום הבא, ולכן אם שחט את הפסח מעלות השחר ואילך כשר (בן בתירא בזבחים יא ב, לדעת ר' אושעיא ועולא בריה דרב עילאי), ונדחו דבריהם .
לפירוש זה ערב = לילה.ובין הוא זמן שהוא נפרד ומחוץ לשני הערבים.
היינו -שלר' אושעיא אין לפצל את היום שהוא מהלילה שלפניו. היממה היהודית היא פרק הזמן שבין ערב לערב, ולכן היממה מכונה כאן "ערב" . והכוונה ליום [בוקר צהריים וערב] שבין שתי היממות.
7. שלל גוונים.
רבי יוסף בכור שור מבעלי התוספות, ממפרשי התורה כפשט, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12, מתלמידיו של רבינו תם, והגדרתו לבין הערביים: "בזמן שהלילה מתערב עם היום והיום עם הלילה מ-7 שעות ומחצה שינטו צללי ערב וקורא לו ערבים שבתחלה מתערב מעט ואח"כ יותר ויותר-
ויש שם כמה עירובין".
ובחזל "רבי נתן אומר: מנין לבין הערבים שהוא משש שעות ולמעלה ? אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר", (ירמיהו ו ד): "קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה, קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם; אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם, כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב"( מכילתא ) .
ד. המלבים.
ובמלבים סיכם 4 מתוך הפירושים דלעיל:
פסוק לב. בין הערביים . כבר הזכרתי בפי' הספרא ( אמור קמט ) שעל בין הערביים יש ד' פירושים.
* רש"י פי' משש ולמעלה ופי' בין הערביים -שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה. עריבת היום בהתחלת שבע ועריבת הלילה משתחשך.
* ודעת הראב"ע שהוא בין ביאת השמש ובין ביאת אורו, שהוא קרוב משעה ושליש שעה קודם הלילה.
* ודעת הפרחון [הערוך] שהוא בתשע שעות שהוא ממוצע בין שש ובין ערב ממש. והוא כמו שרצה ריב"ל לפרש בפסחים (דף נח)
"חלקהו לשני ערבים".
* ועוד דעת בן בתירא בזבחים (דף יא) שזמנו של פסח כל היום שפירוש בין הערבים בין ערב של אתמול ובין ערב של היום.
הביטוי - משנה עיתים.
עוד בארתי ששם ערב כשבא מגביל אל שם בוקר הוא מחצות היום ואילך.
וכשבא מגביל אל שם יום הוא בלילה ממש.
ובפ' ראה אומר, שם תזבח את הפסח בערב כבא השמש מועד צאתך ממצרים ובשלת ואכלת , ופירושו שבערב תזבח, היינו בערב המגביל אל שם בקר- רצה לומר אחר חצות היום. ....