האם יש מקור או יסוד להקל, לסיים שמחת ז' ברכות אחרון
לאחר השקיעה?
או שיש לזה דין ימים ואין משום הכלל ביו"ט ור"ח שהולך אחר היום?
נחומצ'ה כתב:האם יש מקור או יסוד להקל, לסיים שמחת ז' ברכות אחרון
לאחר השקיעה?
או שיש לזה דין ימים ואין משום הכלל ביו"ט ור"ח שהולך אחר היום?
קרית מלך כתב:נחומצ'ה כתב:האם יש מקור או יסוד להקל, לסיים שמחת ז' ברכות אחרון
לאחר השקיעה?
או שיש לזה דין ימים ואין משום הכלל ביו"ט ור"ח שהולך אחר היום?
כמדומני שבחסידויות הפולניות מקובל להקל בזה למעשה ולברך גם לאחר השקיעה אך מנהג העולם הוא לא כך
נחומצ'ה כתב:שמעתי על כך, שפעם השפע חיים הזמין את הגרי"ש אלישיב לש.ב. אחרון
והתנה עימו שיהא עד השקיעה, והשפע חיים הקדים את כל הסעודה לשם כך.
אין שיטה כזו לדינא לענין שבע ברכות.עזריאל ברגר כתב:ועוד ייתכן שהם סומכים על השיטה שמונים את השבע ברכות מעת-לעת (כדברי אדה"ז (ומסתמא אינו היחיד בזה...) לגבי אמירת תחנון).
איש_ספר כתב:אין שיטה כזו לדינא לענין שבע ברכות.עזריאל ברגר כתב:ועוד ייתכן שהם סומכים על השיטה שמונים את השבע ברכות מעת-לעת (כדברי אדה"ז (ומסתמא אינו היחיד בזה...) לגבי אמירת תחנון).
איש_ספר כתב:גם לענין תחנון הכל נובע מהבנה שגויה בגו"ר ומפוסקים שראוהו שלא במקורו.עזריאל ברגר כתב:ועוד ייתכן שהם סומכים על השיטה שמונים את השבע ברכות מעת-לעת (כדברי אדה"ז (ומסתמא אינו היחיד בזה...) לגבי אמירת תחנון).
נחומצ'ה כתב:א. אולי כבוד ה'איש ספר' יבאר יותר, מה הטעות בהבנת דבריו.
ב. בתגובה גם להודעות שקיבלתי בפרטי.
הבריסקער רוב החמיר גם שהז' ברכות תלוים בברכת המזון, עד שהיה מברכם קודם 'הרחמן'
[כך סיפר לי איש נאמן].
וע"פ זה מבואר היטב החומרא לברך ז' ברכות קודם השקיעה, ולא כפיתרון לברך ז' ברכות באמצע הסעודה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 148 אורחים