יהודהא כתב:מתקרבים לאט ובטוח.
* ואגב במקורותינו אורך החודש הוא 29.53059
מה הם שמו על הירח ?
* המדען הראשי של NASA ומנהל החלל האמריקאי Care Sagan, מביא בספרו
שבוצעה מדידה באמצעות פריזמת זכוכית שהניחו אסטרונאוטים אמריקאים על הירח, ובעזרת קרן לייזר הנשלחת מכדור הארץ אל הפריזמה,
טלסקופים רבי עוצמה ושעון אטומי, גילו שאורך חידוש הירח ממולד למולד הוא: 29.530588 יממות !
* מחקר מתקדם יותר אשר נערך לאחר כמה שנים בברלין-גרמניה, מסיק כי אורך חידוש הירח ממולד למולד הוא: 29.530589 יממות ! מחקר זה הולך וסוגר את חלקיקי השניה שבין תורת ישראל לבין המדע המודרני, שללא הכלים המשוכללים שקיימים היום לא היה יכול אפילו לנסות ולבדוק את הנתון המדהים הזה..
----------------------------------------
לבקשתי תגובת הר יואל שילה על הנ"ל -אורך החודש ממולד למולד לחלוטין לא זהה מחודש לחודש, ואת הממוצע מחשבים מליקוי חמה מלא לליקוי חמה מלא, לחלק למספר החודשים
וגם זה משתנה עם התקופות, עתים פחות ועתים יותר.
בחישוב שעשו עפ"י נתוני נאס"א ממרחק שבין ליקויי חמה מלאים בתקופת התנאים - אכן ההפרש הממוצע היה כ"ט י"ב תשצ"ג, אבל לפני כן ולאחר מכן ההפרש מעט שונה, אמנם ההפרשים מזעריים, אבל לא בהכרח כט יב תשצג.
ב'היא חכמתכם' כתבתי:
יש לדעת שאורך החודש הירחי הממוצע הולך ומתקצר, וכעת הוא כ-0.43 שניות פחות מאשר בזמן חז"ל, דהיינו הפרש מצטבר של כעשר דקות בכ-116 שנה, וכבר בזמן הרמב"ם מולדות הלוח חלו קרוב לשעה אחר זמני המולדות הממוצעים האסטרונומים (לוח דבר בעתו, וראה בזה בהע' כ״ט).
לדעת
הרמב"ם מבנה הלוח הוא הלממ"ס,
ולרמב"ן הוא לא הלממ"ס; ניתן להניח שמי שקבע את אורך החודש שישמש לחישובי הלוח (לדעת הרמב"ן), עשה זאת עפ"י חישוב משך הזמן המדוייק שבין ליקויי חמה, שהרי הם בדיוק ברגע המולד; כשיש ליקוי חמה באזור מסויים - יהיה זה בסידרת ליקויים הנמשכים מאות שנים, כשבין ליקוי לליקוי יש 669 חודשים, כלומר כ-54 שנים; .
מבראשית ועד לקביעת הלוח. עפ"י לוחות שהוכנו עבור נאס"א מימי יהושע בן פרחיה בשנת ג'תקע"ט [181 לפנה"ס] ועד רבי יוחנן בשנת ד'י"א [251 לסה"נ] - במשך 432 שנים היתה סדרה של תשעה ליקויי חמה שנראו בא"י, אחד מהם היה בימי ר"ג הזקן בשנת ג'תשע"ז [17 לסה"נ] ולאחר 54 שנים בימי ריב"ז בשנת ג'תתל"א [71 לסה"נ];
חישוב הפרש הזמן שבין ליקויים אלו מוביל למסקנה שאורך החודש היה כ"ט י"ב תשצ"ג ועוד 0.188 של חלק [0.63 שניות לחודש, כלומר כשתי מאיות שניה ליום, ובסך הכל שבע דקות הפרש בין הקביעה הלכתית של כ"ט י"ב תשצ"ג, ובין מדידת הזמן המדוייקת - שזה הפרש סביר ביותר באמצעי המדידה שהיו להם (או שבכוונה עיגלו את החשבון);
מקביעת הלוח והלאה. לפי הסטיה הזו, הצטברות הסטיות במשך
1662 השנים מאז תיקון הלוח הם של כשעה אחת, וכדי להתגבר על הסטיה היה למתקן הלוח להוסיף חלק אחד בכל כ-5.32 שנים] - וסביר שחישוב זה היווה את הבסיס לחשבון כ"ט י"ב תשצ"ג,
ויתכן שריב"ז הניח עם החורבן שקידוש החודש עפ"י הראיה צפוי להתבטל, ולכן חישב את משך החודש שבין תקופת ר"ז הזקן ובין תקופתו - וקבע זאת כיסוד חישוב אורך החודש עבור הלוחות העתידיים.[ הערה בדומה ללוח לעניין סדר העיבורים שצבר סטייה של שבועיים. לכיוון הקייץ , וכתב ע"כ ר עובדיה דוד "אבל עד בוא מורה צדק ויודיענו מה יהיה הדין בעת המאוחר". וגם המשנה ברורה כתב מעין כך לגבי לגבי טעויות בלוח בעיגול דרב נחשון "ואין לנו לדאוג כ"כ יותר , כי בוודאי בעת ההיא וגם הרבה קודם יהיה גאולה ונקדש על פי הראייה" (ביאור הלכה תכ "ז , א). [ יהודהא]
מה הגורמים להתארכות והתקצרות לחודש.יש לדעת שמספר הימים בחודש משתנה הן מחמת
חיכוך הימים בארץ בשפל ובגאות הגורם להפסד התנע הסיבובי של הארץ, וממילא להארכת היום, וקיצור מספר הימים שבחודש,
אך לעומתם יש תהליך השוואת קוטר כדור הארץ בקו המשווה לקוטרו בקטבים [ראה בעמ' 24; מאחר והקוטר בקו המשווה ארוך מהקוטר בקטבים, והכוחות שואפים להשוות את הקטרים - שמירת התנע הזויתי מחייבת את
גידול קצב הסיבוב של הארץ (אמנם, מאז שנת תשנ"ח
התהפך תהליך השוות הקטרים)] - שגורם לקיצור אורך היממה, וממילא להגדלת מספר הימים שבחודש;
על פי הערכות, בימי בראשית אורך החודש הממוצע היה כעשירית חלק פחות ממולד הלוח, עד תקופת שמעון בן שטח בשנת ג'תר"פ [80 לפנה"ס] גדלה השפעת הכוחות
המאריכים את החודש - עד שאורך החודש הגיע למקסימום של 6.7 חלקים יותר מאורך החודש העברי שעל פיו נתקן הלוח, ולאחריו גדלה השפעת הכוחות
המקצרים את החודש, והתקצר בימי ריב"ז עד 0.188 יותר מחשבון הלוח, והוסיף להתקטן (עפ"י מאמרו של ר' צבי וינברגר, בד"ד, גליון 35).