עמוד 1 מתוך 1

עדל"ת במקום שאפשר לקיים שניהם ועבר ועשה - מקור חדש בראשונים?

פורסם: ו' ינואר 12, 2024 11:06 am
על ידי איש_ספר
האחרונים דנו בכמה מקומות, בדינא דר"ל, דכל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה, אם אתה יכול לקיים את שניהם - מוטב, ואם לאו - יבוא עשה וידחה את לא תעשה.

איך הדין ביכול לקיים שניהם אבל הוא בכ"ז קיים המצווה ועבר על ל"ת.

האם עבר, האם לוקה, האם קיים מצוה וכו'. (ויש גם באשכול נח"א ומשום גזירת סדין ואינו ענין לכאן, בפרט שאנו מבקשים אחר דברי הראשונים).

ופלא פלאות שלפו"ר לא נמצא למי שהרגיש שהדבר מפורש בראשונים !

והנה קצר ואמיץ:

א. טלית שאין בה תכלת, מה שאין בה היתר של כלאים, אמרו בגמ' מנחות מ,א שהוא משום דאפשר במינו וכדינא דר"ל. פירוש: שהתורה אמרה להטיל ציצית בבגד צמר ופשתן, ובבגד פשתן ודאי חייבים לעדל"ת, שהרי תכלת אינה באה אלא בחוטי צמר. אבל בשביל חוטי לבן שאפשר לקיימם גם בפשתן, אין צורך לדחית ל"ת דכלאים. (ואיך הדין בחוטי לבן במקום דאיכא תכלת, זו פלוגתת ראשונים ואכמ"ל).

הרי שמפורש שציצית שאין בה תכלת אין בה היתר של כלאים, רק משום דינא דריש לקיש. (ומש"כ המ"ב בשם הט"ז שהוא משום אין המצוה שלימה, צ"ב)

ב. בדף מא, ב אמרו שאסור להטיל קלא אילן בציצית במקום לבן, לצד חוטי תכלת, (דהיינו ב' חוטי תכלת וב' חוטי קלא אילן) משום גזירה. ופירש רש"י,
דדמי לתכלת, וזימנין דמזבן לה לאינש אחרינא וסבר דכל חוטיה תכלת, וכי מצריך לטלית אחריתי שקיל תרי חוטים מהכא ונותן שם עם לבן ותחת אלו יתן לבן ונמצאת אחת מהן נפטר בקלא אילן לשום תכלת ושדי קלא אילן עם לבן בציצית והוי כלאים בלא מצוה.


ומעתה בואו ונתמה, למה אותו אחד שיש לו טלית של פשתן וחוטי לבן וקלא אילן שכולם מצמר חשיב כלאים שלא במקום מצוה? הרי כבר ראינו שכלאים בציצית שכולה לבן אין בה אלא חסרון דריש לקיש, ואיך נקרא לו 'שלא במקום מצוה'?

Re: עדל"ת במקום שאפשר לקיים שניהם ועבר ועשה - מקור חדש בראשונים?

פורסם: ו' ינואר 12, 2024 11:10 am
על ידי איש_ספר
ואינו ענין לרש"י בלבד. שורו וראו דברי רבותינו המכנים לובש טלית של כלאים וכל חוטיה לבן שהרי זה כלובש כלאים שלא במקום מצוה!

1) רבינו יהונתן על הרי"ף הלכות ציצית (לפי דפי הרי"ף) דף יג עמוד ב: ואם שרינן לכל תכלת בסדין אתי למשרי צמר צבוע (דקלא) [בקלא] אילן והוי כלאים [שלא] במקום מצוה.
2) הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות ציצית: גזירה משום קלא אילן פי' צבע הדומה לתכלת וכיון שאין תכלת הוי כלאים שלא במקום מצוה.
4) בית הבחירה (מאירי) מסכת יבמות דף ד עמוד ב: אבל חכמים גזרו שאף במקום שאין לו ציצית ממין הכנף לא יטיל אלא ממינו מגזירת קלא אילן שיהא כלאים שלא במקום מצוה.
5) ספר העיטור הלכות ציצית דף עא טור ג: אלא טעמא משום קלא אילן ה"ט דעקרו ליה בתכלת ולבן דזמנין דזבין תכלת ויהיב ליה קלא אילן שדומה לתכלת בחזקת חלזון ורמו ליה בסדינים והו"ל כלאים שלא במקום מצוה.
6) ספר החינוך פרשת שלח מצוה שפו: גזרה משום קלא אילן, כלומר גזרה שמא יצבעו אותו בצבע אחר שאינו תכלת ויהיה כלאים שלא במקום מצוה.

Re: עדל"ת במקום שאפשר לקיים שניהם ועבר ועשה - מקור חדש בראשונים?

פורסם: א' ינואר 14, 2024 10:13 pm
על ידי מיללער
האם מוכרח מדברי הראשונים שיש כאן 'כלאים מן התורה'? או שאפשר לומר שכינו בדבריהם לסברת ריש לקיש שכיון שאפשר לקיים שניהם נמצא שה'מציאות' של 'כלאים' אינה 'לצורך מצוה' אע"פ שאפשר שאין עליה 'איסור של כלאים' כיון שסוף סוף הוא 'לשם מצוה'.

Re: עדל"ת במקום שאפשר לקיים שניהם ועבר ועשה - מקור חדש בראשונים?

פורסם: ב' ינואר 15, 2024 1:44 am
על ידי איש_ספר
כלאים שלא במקום מצוה הוא ביטוי ידוע, ותמיד משמעו שלא במקום מצוה כלל.
למשל במנחות מ ב, טעם שגזרו על סדין בציצית
שמא תיקרע טליתו ויתפרנה באופן של תולמ"ה, ופרש"י (ושא"ר) והוה כלאים שלא במקום מצוה.
ושם 'משום כסות לילה' וגם שם פירשו, והוה כלאים שלא במקום מצוה.
ובכל אלה אין מצוה כלל.

Re: עדל"ת במקום שאפשר לקיים שניהם ועבר ועשה - מקור חדש בראשונים?

פורסם: ב' ינואר 15, 2024 2:58 am
על ידי מיללער
איש_ספר כתב:כלאים שלא במקום מצוה הוא ביטוי ידוע, ותמיד משמעו שלא במקום מצוה כלל.
למשל במנחות מ ב, טעם שגזרו על סדין בציצית
שמא תיקרע טליתו ויתפרנה באופן של תולמ"ה, ופרש"י (ושא"ר) והוה כלאים שלא במקום מצוה.
ושם 'משום כסות לילה' וגם שם פירשו, והוה כלאים שלא במקום מצוה.
ובכל אלה אין מצוה כלל.

מסכים, אבל משם אולי נתהווה ביטוי בלשון מושאל (לחומר הקושיא)

Re: עדל"ת במקום שאפשר לקיים שניהם ועבר ועשה - מקור חדש בראשונים?

פורסם: ב' ינואר 15, 2024 9:57 am
על ידי איש_ספר
מיללער כתב:
איש_ספר כתב:כלאים שלא במקום מצוה הוא ביטוי ידוע, ותמיד משמעו שלא במקום מצוה כלל.
למשל במנחות מ ב, טעם שגזרו על סדין בציצית
שמא תיקרע טליתו ויתפרנה באופן של תולמ"ה, ופרש"י (ושא"ר) והוה כלאים שלא במקום מצוה.
ושם 'משום כסות לילה' וגם שם פירשו, והוה כלאים שלא במקום מצוה.
ובכל אלה אין מצוה כלל.

מסכים, אבל משם אולי נתהווה ביטוי בלשון מושאל (לחומר הקושיא)

וכל הראשונים שמניתי כולם כיוונו לאותה מליצת הלשון? ממש כמו תרגום של שבעים זקנים...

Re: עדל"ת במקום שאפשר לקיים שניהם ועבר ועשה - מקור חדש בראשונים?

פורסם: ב' ינואר 15, 2024 10:46 am
על ידי סגי נהור
ראיה יפה מאוד, אך אולי יש להעיר: פשט הלשון "שלא במקום מצוה" מתייחס לקלא אילן שאינה מצוה (להבדיל מתכלת). וזה ברור לכאורה מרהיטת הלשון בכל המקורות שצוינו. אלא ששואל כת"ר, סוכ"ס לא יהא אלא כחוטי לבן, וע"ז בא התירוץ מהגמרא לעיל משום דאפשר במינו וא"כ יכול לקיים שניהם, ומכאן ראיה שכשאפשר לקיים שניהם הוי "שלא במקום מצוה". ועדיין צ"ע אם אפשר לומר שהדבר "מפורש".