פורום אוצר החכמה

במקומות בהם מותר לשאול/להשיב מפני הכבוד באמצע התפילה, האם שיקולים נוספים גם הוזכרו בהקשר לזה? כגון אם בעל מלאכה מקבל טלפון בברכות קרי"ש ממישהו שצריך את עבודתו, ואם לא ישיב לו מיידית יפנה למישהו אחר.

ביה"ל סו ד"ה או אנס:

ראיתי בספר שלמי שמחה שהביא בשם מהרש"ק דאפילו בשביל הפסד ממון מותר להפסיק.

ובפסק"ת שם:

ובפשטות הכוונה להפסד מרובה או למניעת ריוח גדול.

יש"כ.

ומעל"ע, מעשה שהיה בחתונה שיצאו החתן והכלה מחופתם והמנהג הוא לנגן אז בכל עוז, אבל מחמת אי הבנה לא היה הזמר מעודכן בלו"ז, וכבר נעמד מקודם לתפילת ערבית ועודו אוחז בברכות קרי"ש. ואחד הרבנים שליט"א שהיה שם הורה תיכף בפשיטות שיפסוק הזמר מתפילתו ויתחיל לשורר לחתן והכלה, מחמת האי דינא ד'משיב מפני הכבוד'. האם פשוטה הוראתו כביעתא בכותחא או שיש מקום לדון בזה.

עושה חדשות כתב:יש"כ.

ומעל"ע, מעשה שהיה בחתונה שיצאו החתן והכלה מחופתם והמנהג הוא לנגן אז בכל עוז, אבל מחמת אי הבנה לא היה הזמר מעודכן בלו"ז, וכבר נעמד מקודם לתפילת ערבית ועודו אוחז בברכות קרי"ש. ואחד הרבנים שליט"א שהיה שם הורה תיכף בפשיטות שיפסוק הזמר מתפילתו ויתחיל לשורר לחתן והכלה, מחמת האי דינא ד'משיב מפני הכבוד'. האם פשוטה הוראתו כביעתא בכותחא או שיש מקום לדון בזה.

שם הוא מחויב בכבודם מדינא - הן ממה שהתחייב בדיני ממונות, והן מהחיוב של כל יהודי לשמחם.

עושה חדשות כתב:ומעל"ע, מעשה שהיה בחתונה שיצאו החתן והכלה מחופתם והמנהג הוא לנגן אז בכל עוז, אבל מחמת אי הבנה לא היה הזמר מעודכן בלו"ז, וכבר נעמד מקודם לתפילת ערבית ועודו אוחז בברכות קרי"ש. ואחד הרבנים שליט"א שהיה שם הורה תיכף בפשיטות שיפסוק הזמר מתפילתו ויתחיל לשורר לחתן והכלה, מחמת האי דינא ד'משיב מפני הכבוד'. האם פשוטה הוראתו כביעתא בכותחא או שיש מקום לדון בזה.

היו שטענו שההפסקה ארוכה מידי, ולא בכגון דא נאמר משיב מפני הכבוד. אבל ראיתי מציינים שבתשורת שי סי' קכח התיר להפסיק בפסוקד"ז כדי לקרוא בתורה כדין משיב מפני הכבוד. עי' חשוקי חמד ראש השנה דף כז ע"א.