פורום אוצר החכמה

היום מלאו ל' יום להולדת בכורי פטר רחם לאמו,
ואם כי היא אינה ישראלית ולא פדיתיו, הראוני למש"כ בגליון מהרש"א יו"ד סי' ש"ה סעי' י"ח, וז"ל:
"בעל מעדני יו"ט הקשה בכורות ד. בלחם חמודות אות ט' כיון דאין לנו כהנים ולוים מיוחסים היה ראוי להפריש הפדיון ויחזיקנו לעצמו כשאר ספק בכורות. ויראה דעיקר קושיתו בהאי דלקמן סי' שכ"א סי"ט, ועיי"ש ש"ך ס"ק י"א. ועמ"ש בגליון לעיל סעי' ח'". ע"כ.
ובסעי' ח' הביא מתשו' יעב"ץ קנ"ה שהכהן צריך לחוש שאינו כהן ואם יחזיק הסלעים יש בזה ספק גזל ולכן יחזיר הסלעים, וכתב שהוא כמעט מדינא, ושנכון לפדות בתנאי ע"מ להחזיר, ושראוי לפדות מכל כהן שיפגוש שמא יפגע בכהן אמיתי. והגי' מהרש"א כתב עליו שהפריז על המידה ואינו מחוור כי נתינת הסלעים לכהן היא בידיעה שאולי אינו כהן ורוצים לצאת ידי הספק ואי"ז חשש גזל.

אשמח לעזרת הרבנים:
א. האם עוד כתבו בזה?
ב. מה סברת המעדני יו"ט, והרי כשמפריש כסף ומחזיקו בעצמו אין בזה שום פדיון לכאו'?
ג. לא הבנתי מה דחה הגיליון מהרש"א את תשו' יעב"ץ.
ד. ומה שציין לשכ"א והש"ך שם לא הבנתי כ"כ מה מצא שם.

תודה רבה

בשו"ת דברי יואל אבן העזר סימן קיח ביאר בזה מה שמקוננים בקינת אלי ציון, על פדיוני בכוריה, דפדיון הבכורים הוא רק מספק, כיון שאין כהני ודאי רק מתורת חזקה.

וכתב שם לבאר מדוע לא נהגו הכהנים להחיזיר, כי יבואו לידי מכשול להקל בדיני כהונה, עיי"ש בזה.

לולי דמיסתפינא כתב:בשו"ת דברי יואל אבן העזר סימן קיח ביאר בזה מה שמקוננים בקינת אלי ציון, על פדיוני בכוריה, דפדיון הבכורים הוא רק מספק, כיון שאין כהני ודאי רק מתורת חזקה.

כבר כתב כן לפרש בספר ליקוטי פנחס להגרפ"ז הכהן שווארץ [נכד הקו"א] (סי' שה סקכ"ד) בשם ספר 'אשל חיים'

במשפחתי נהוג שלא להחזיר מטבעות שאנו מקבלים על פדיון הבן, [הסבא השאיר בעזבונו אוצר גדול מטבעות פדיון הבן, וצוה שיקנו מהם צורכי מצוה, אבא קנה פרשיות תפילין להנכדים]
והנה שאלתי, אם הגר"ש איגר כותב כן רק לגבי מי שנפטר מפדיון ע"י שאמו כהנת או לויה, או אף להכהן עצמו שיחמיר להפריש?,
עוד אשאל, הנני מחזיק תחת ידי הרבה מטבעות כסף שקיבלתי עבור פדיון בכורים, ואם יש מקום להכהן עצמו להחמיר ולהפריש, כלום מותר לי להפריש מן המטבעות שקיבלתי מאחרים עבור פדיון הבן, ולהפרישם לצורך פדיון ספק?, או דילמא הוי כתרתי דסתרי, שאם אני מחמיר להפריש עבור עצמי לצד שמא איני כהן, אם כן ע"כ שבאו אלי המעות בגזילה או בטעות, או דילמא דסוכ"ס לגבי המעות שניתן לי עבור פדיון, והפודה סבור לצאת ידי חובתו ליתן לי בתורת כהני חזקה, הרי הוחזקתי בהם ככהן חזקה, ומעתה הם שלי להשתמש בהם לכל מה שאחפוץ?

אראל כתב:

לולי דמיסתפינא כתב:בשו"ת דברי יואל אבן העזר סימן קיח ביאר בזה מה שמקוננים בקינת אלי ציון, על פדיוני בכוריה, דפדיון הבכורים הוא רק מספק, כיון שאין כהני ודאי רק מתורת חזקה.

כבר כתב כן לפרש בספר ליקוטי פנחס להגרפ"ז הכהן שווארץ [נכד הקו"א] (סי' שה סקכ"ד) בשם ספר 'אשל חיים'

במשפחתי נהוג שלא להחזיר מטבעות שאנו מקבלים על פדיון הבן, [הסבא השאיר בעזבונו אוצר גדול מטבעות פדיון הבן, וצוה שיקנו מהם צורכי מצוה, אבא קנה פרשיות תפילין להנכדים]
והנה שאלתי, אם הגר"ש איגר כותב כן רק לגבי מי שנפטר מפדיון ע"י שאמו כהנת או לויה, או אף להכהן עצמו שיחמיר להפריש?,
עוד אשאל, הנני מחזיק תחת ידי הרבה מטבעות כסף שקיבלתי עבור פדיון בכורים, ואם יש מקום להכהן עצמו להחמיר ולהפריש, כלום מותר לי להפריש מן המטבעות שקיבלתי מאחרים עבור פדיון הבן, ולהפרישם לצורך פדיון ספק?, או דילמא הוי כתרתי דסתרי, שאם אני מחמיר להפריש עבור עצמי לצד שמא איני כהן, אם כן ע"כ שבאו אלי המעות בגזילה או בטעות, או דילמא דסוכ"ס לגבי המעות שניתן לי עבור פדיון, והפודה סבור לצאת ידי חובתו ליתן לי בתורת כהני חזקה, הרי הוחזקתי בהם ככהן חזקה, ומעתה הם שלי להשתמש בהם לכל מה שאחפוץ?

הגר"ש איגר כשמביא את תשו' יעב"ץ מביא ממנו שכתב שגם כהן ולוי עצמם יחושו לפדות בניהם.