לא ביאר מר אם כבר עיין במקורות על זה או לאו. לכן יצטרך הקדמה לכל הענין.
כתב בטור אורח חיים סימן נ"ח
כתב הרמב"ם מצותה שיתחיל קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה. ושיעור זה כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש עד כאן לשונו.
תיבת "ושיעור זה" שנוי במחלוקת בהבנת דברי הרמב"ם. הבית יוסף הבין שזה קאי על נץ החמה דמיניה קסליק, שנץ החמה היא שיעור שעה לפני עליית השמש. ולכן מפרש ש"נץ החמה" היינו כשנראה על פני האופק קצה הראשון של השמש, ו"עליית השמש" כשכל גלגל השמש נראה באופק. ולכן הביא הבית יוסף שמצא גירסא אחרת שבמקום "שיעור שעה" כתוב "עישור עשה", שכך זמן עליית גוף השמש מתחלתה עד כולה.
הדרכי משה דחה הגירסא שהביא הבית יוסף וז"ל
ומה שכתב ב"י שמצא נוסחא אחת כו', אותה נוסחא שמצא היא טעות דכל היודע מעט בחכמת התכונה יודע שהאמת הוא כך ששיעור הנץ החמה דהיינו תחילת זריחת השמש על הארץ עד שיעלה כל גוף השמש הוא כשיעור שעה אחת וכן בשקיעת החמה גוף השמש שוקע בשעה אחת, ועל כן אותה נוסחא היתה מוטעת, וה"עישור" שבה היה ראוי להיות "שיעור" אלא שהחליף לו שי"ן בעי"ן.
הדבר ברור שהד"מ מפרש "נץ החמה" לא לראיית גוף השמש, אלא לאור השמש על הארץ, ו"עליית השמש" היא מה שאנו קוראים "נץ החמה" היינו שגוף גלגל השמש נראה על הארץ. ובמקביל לשקיעת החמה שיש קרוב לשעה שהיא וודאי יום (נ"ח וחצי דקה לפסק השו"ע כר"ת), כן בבוקר כשיעור זה נחשב הנצת החמה שיש אור השמש מספיק.
גם בשו"ע הביא הרמ"א בסעיף א'
שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ
והמגן אברהם (ס"ק ב') הביא דברי הב"י שהגירסא "עישור שעה". וסיים ולי נראה דלעין הדין אין חילוק בין הגירסאות. והיינו כנ"ל, שכל מחלוקתם בקריאת שם "נץ החמה".
והמגן אברהם ציין שם גם לדברי המנחת כהן במאמר א' פרק ז', שם דן לענין בין השמשות, ומציין שגירסת "עישור שעה" היא הנכונה, כי הבין שם שהכוונה לזמן שהיית עליית גוף השמש, כהבנת הב"י, אשר כפי זה מובן שאין מקום לומר שזה מתארך שעה שלימה, ואדרבה כתב שגם עישור שעה היא גדולה, כי זמן העלייה על פי חשבון היא אחד מכ"ב וחצי בשעה (קצת יותר משני דקות וחצי).
ואכן הגר"א בביאורו כתב דצריכים לגרוס "שליש עישור עשה", היינו שתי דקות.
גם במור וקציעה כתב שהעיקר כגירסת "עישור שעה" כי לגירסת "שיעור שעה" "יצטרך לומר שגוף השמש הוא א' מי"ב בחצי הכדור, וזה דבר מבואר הבטול גלוי לכל רואי השמש". כלומר, שהבין ברמב"ם כהבנת הבית יוסף ולכן אין מקום לגירסת שיעור שעה כמובן. (וכנ"ל שלפי הבנה זו גם הד"מ יודה שזו הגירסא נכונה יותר).
כעת לענין מהרר"ח מוולוזין. כנראה תפס גירסת "עישור שעה", ופירשה כפשוטה, שלפני עליית השמש הנראית שלנו, כבר ששה דקות לפניה נקרא נץ החמה (אך לא ברור אם הכוונה לסוף עליית גלגל השמש, כלומר שמהר"ח מקדים נץ החמה לנץ החמה שלנו בכשלש וחצי דקות, או הכוונה לתחילת עליית גלגל השמש, וא"כ מקדים מהרר"ח את נץ החמה בשש דקות שלמות.