פורום אוצר החכמה

הרב רא"ם הכהן כתב לתלמידיו:

בעז"ה מתחילים לשאול גשמים והגשם אינו טוב לקרב, לכן כתבתי נוסח אחר על פי הכלל שמותר להוסיף מעין הברכה:
ותן טל ומטר לברכה, במרחבים בהם הגשם לברכה. ויהי רצון מלפניך שבשדה הקרב לא ירד גשם על כחותינו הנלחמים את מלחמות ה' ויתקיימו בנו לברכה דברי הנביא עמוס: "והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש".
בלי נדר אפרסם תשובה מפורטת

לכאורה מיותר, וכלול מעיקרא ב"ותן טל ומטר לברכה", ותו לא מידי.

צופה_ומביט כתב:לכאורה מיותר, וכלול מעיקרא ב"ותן טל ומטר לברכה", ותו לא מידי.

זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישלח דף קסט עמוד א
הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים, מכאן מאן דצלי צלותיה דבעי לפרשא מלוי כדקא יאות, הצילני נא, ואי תימא דהא שזבת לי מלבן, מיד אחי, ואי תימא קריבין אוחרנין סתם אחין אקרון, מיד עשו, מאי טעמא בגין לפרשא מלה כדקא יאות, ואי תימא אנא אמאי אצטריך כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני, בגין לאשתמודעא מלה לעילא ולפרשא לה כדקא יאות ולא יסתים מלה:

והובא במשנה ברורה סימן קיט ס"ק ב
ע' פר"ח דמייתי מזוהר פרשת וישלח הצילני נא וכו' דבתפלה בעי לפרושי מילי כדקא יאות עי"ש.

אסתר רבה (וילנא) פרשה ז סימן כד
כד פתשגן הכתב, אנטגריפון דאיגרתא, להנתן דת בכל מדינה ומדינה להיות עתידים ליום הזה, א"ר לוי אומות העולם נבואתן סתומה ואינן יודעין אם ליהרג ואם להרוג, משל לאדם שהיה מהלך בדרך מן דוחקא דאורחא אסתבע קרסוליה אמר הלואי הוה לי חד חמר, עבר עלוי חד רומי דילדית חמרתיה חד עולאי, א"ל סב ארכב הדין עולאי, אמר הא צלותי אישתמע ברם אנא לא שאלית כהוגן אם למרכב אם למרכיבה, כך נבואתן של או"ה להיות עתידים ליום הזה ואינן יודעים אם להרוג אם ליהרג, אבל ישראל נבואתן מפורשת להיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם.

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ד הלכה א
אמר ר' אבא בריה דרב פפי ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי [משלי יד כג] בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור חנה ע"י שריבתה בתפלה קצרה בימיו של שמואל שאמרה [שמואל א א כב] וישב שם עד עולם והלא אין עולמו של לוי אלא חמשים שנה דכתיב [במדבר ח כה] ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה והוויין ליה חמשין ותרתין

הכל טוב ויפה, ובכ"ז לא כך נראית תפילת שמונ"ע שלנו, ואף פעם איננו נוהגים כך, לא כיחידים ולא כציבור.
נראה לי התחכמות מיותרת.

ולגופו של עניין: הורו רבים מרבותינו שבתפילה הכי טוב לבקש כללית ולא להגביל, כאותו בגמרא שביקש על הצלחת החיטים וההוא זרע שעורים ולכן לא נענה ולא הצליחו. היה לו לבקש שיצליח היבול והיה מצליח בכל מקרה. אדם צר וקצר רואי, יבקש הצלחה בפרנסה ולא יגביל לחנות או עסק וכיו"ב, יבקש חיים ובריאות ולא יגביל הצלה מנזק פלוני או הצלחה בניתוח פלוני, שאז לא ייענה על סכנות מצד אחר, וכן עזה"ד.
כל ההנחיות להבהיר ולחדד בתפילה הן כשהלשון מצד עצמו מסופק ויש בו מקום לצד שני. כמש"כ באוה"ח הק' בביאור עניין זה.
כשאומרים "לברכה" זה לא משתמע לשתי פנים.

כמובן תפילה על הכלל לא סותר לתפילות מיוחדות על הפרט

אך בכאן הנני נבוך, מי הגיד בכלל להרב הזה שזה מעלה שלא ירדו גשמים, בטח יש מיקרים להיפך שהגשמים עוזרים, ועכ"פ צריכים לשאול דעת המומחים במלחמה כזו מה עדיף

כולל יונגערמאן כתב: אך בכאן הנני נבוך, מי הגיד בכלל להרב הזה שזה מעלה שלא ירדו גשמים, בטח יש מיקרים להיפך שהגשמים עוזרים, ועכ"פ צריכים לשאול דעת המומחים במלחמה כזו מה עדיף

https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7% ... 7%94%D7%9F
התשובה למבוכה של כתר"ה שליט"א גלויה שם.
(לאו דווקא מתוך הסכמה שלי עם הרב רא"ם)

הרבנות הצבאית פירסמה:
נשאלנו פעמים רבות האם נכון לדחות את שאלת הגשמים, שכן ירידת גשמים בעת הזו עלולה להקשות עד מאוד על הלוחמים בשדה הקרב. כמובן, הגשם שיורד עלינו יורד גם על האויב, ועדיין הגשם עלול לפגוע בלוחמים בשדה הקרב.
זכינו היום (יום א') לביקור של הגאון רבי אביגדור נבנצל בבסיס הרבנות הצבאית במחנה שורה. הצגנו בפני הרב גם השאלה הזו, ותשובתו הייתה ברורה, שאין לדחות את השאלה על הגשמים.
הרב הסביר: "אנחנו מבקשים "ותן טל ומטר לברכה", הקדוש ברוך הוא יודע היכן ירידת גשמים היא ברכה והיכן לא. ואם ברכה היא ללוחמים בשדה בקרה שלא ירדו עליהם גשמים, ריבונו של עולם ישמור עליהם ולא ימטיר עליהם גשם". הרב הוסיף וציין למאמר חז"ל "גדול יום הגשמים שאפילו גייסות פוסקות בו", ובירך באהבה את חיילי ומפקדי צה"ל באשר הם שיצליחו במשימותיהם וישובו לבתיהם לשלום.

ברוך שכיוונתי....