פורום אוצר החכמה

אדם התפלל עמידה לאחר חצות היום בחושבו שהזמן הוא לפני חצות היום. האם יצא ידי חובת תפילת מנחה?
מסברת הכרס יש לדון בתרתי שיצא:
א. לכאורה אין דין תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים מצוות שונות. הם מצוות זהות שיש לעשותן בשעת השחר ובשעת בין הערביים.
והוא הדין הכא: יש דין להתפלל עמידה בשעת שחרית ובשעת המנחה ולכן מחשבתו כאן לא משנה כלום.
ב. גם אם טעיתי בהנ"ל יש לומר שקי"ל שמצוות דרבנן לא צריכות כוונה. ואם כן יצא ידי חובת תפילת מנחה למרות שכיוון לשחרית.

אלא שלכאורה יש להקשות שאם כן לא מצאנו ידינו ורגלינו
בהלכה של המכוון לשם תפילת תשלומין ראשונה ולשם תפילת החובה שנייה לא יצא כלל. ויש אולי ליישב.

מה דעתכם?

אין מושג לפי האמת של "תפילת שחרית" "תפילת מנחה" ו"תפילת ערבית", כישויות, מהויות או שמות נפרדים, מפני שכולם אותה התפילה, ויש רק תפילת "שעת" שחרית, תפילת "שעת" מנחה, ותפילת "שעת" ערבית.
אף בתשלומין, ההבדל בכוונה הוא רק כוונת תפילת "חובה", וכוונת תפילת "תשלומין", לא שחרית מנחה וערבית, שכולם אחת, כנ"ל.

באמונתו כתב:אין מושג לפי האמת של "תפילת שחרית" "תפילת מנחה" ו"תפילת ערבית", כישויות, מהויות או שמות נפרדים, מפני שכולם אותה התפילה, ויש רק תפילת "שעת" שחרית, תפילת "שעת" מנחה, ותפילת "שעת" ערבית.
אף בתשלומין, ההבדל בכוונה הוא רק כוונת תפילת "חובה", וכוונת תפילת "תשלומין", לא שחרית מנחה וערבית, שכולם אחת, כנ"ל.

כך חשבתי ליישב אף אני ובש"כ

האם מישהו יכול להפנות למי שדן בעניין?

בן אליהו כתב:א. לכאורה אין דין תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים מצוות שונות. הם מצוות זהות שיש לעשותן בשעת השחר ובשעת בין הערביים.

יעוי' כאן.

בן אליהו כתב:ב. גם אם טעיתי בהנ"ל יש לומר שקי"ל שמצוות דרבנן לא צריכות כוונה. ואם כן יצא ידי חובת תפילת מנחה למרות שכיוון לשחרית.

אך זה הוי כמו כונה הפכית.

מה עם מצוות ק"ש של שחרית ושל ערבית, כשכיוון הפוך בטעות?
לענ"ד, ודאי אינה צריכה לפנים.
אף בתפילה, הוא הדין והוא הטעם.
viewtopic.php?f=17&t=33028#p531254

מצאנו בפוסקים שמי שהיה צריך להתפלל שחרית וטעה והתפלל בנוסח של מוסף - יצא ידי חובת מוסף, ויתפלל אחר כך שחרית.
ומכאן ראיה שאין חיוב להתכוון לשם אותה תפילה וכדו'.

ועד"ז יש דיון בגמרא אם אפשר לצאת ידי חובת ערבית בתפילת נעילה - לפי הדעה שהן באותו זמן.

איפה יש דין כזה שהכוונה לחוד מעכבת? ולכאורה גם אם מישהו הפך הסדר הרי בוודאי יצא ידי חובתו בהתפילה שזמנה עכשיו (והוא התפלל אותה בשניה) כי מה איכפת לן בזה שמקודם התפלל תפילה שגויה, דל התפילה הראשונה מכאן ועדיין יש כאן תפילה גמורה.

מה שכן מבואר שיש בעיה זה באופן שלא סתם כיון אלא בההזכרה הוכיח בעצמו, למשל הזכיר הבדלה בהתפילה הלא נכונה הרי הוכיח בזה שתפילה זו היא של ערבית ולא התפלל כתיקונה. וכפשוט שבקרי"ש לא שייך זה לעולם

כולל יונגערמאן כתב:איפה יש דין כזה שהכוונה לחוד מעכבת? ולכאורה גם אם מישהו הפך הסדר הרי בוודאי יצא ידי חובתו בהתפילה שזמנה עכשיו (והוא התפלל אותה בשניה) כי מה איכפת לן בזה שמקודם התפלל תפילה שגויה, דל התפילה הראשונה מכאן ועדיין יש כאן תפילה גמורה.

מה שכן מבואר שיש בעיה זה באופן שלא סתם כיון אלא בההזכרה הוכיח בעצמו, למשל הזכיר הבדלה בהתפילה הלא נכונה הרי הוכיח בזה שתפילה זו היא של ערבית ולא התפלל כתיקונה. וכפשוט שבקרי"ש לא שייך זה לעולם

סברתך תלויה במחלוקת ראשונים.

בן אליהו כתב:האם מישהו יכול להפנות למי שדן בעניין?

עי' כאן
וכאן.

עי' משנ"ב רסח,יז בשם המג"א ובאגרו"מ או"ח ג,צז. וצ"ע במשנ"ב קח,כא.

ע"ע בחכמת שלמה סי' תרכג על המחליף מנחה בנעילה.

לכאורה יש לדמות למי שמתפלל תפילה אחרת מהציבור אם חשיב תפילה בציבור שבפשוטו תלוי בחקירה שצוינה לעיל ואינו מוכרח.
[ובענין נידון זה יש המג"א בסי' צ סקי"ז מהגמ' בע"ז ד: לענין מוסף ושחרית, והביאו במשנ"ב שם סק"צ עם חילוק הצל"ח שאם נמצא איתם בבכנ"ס חשיב תפילת הציבור, ועוד יש המג"א בסי' רלו סק"ג לענין מנחה וערבית ושם ג"כ הביאו המשנ"ב סקי"א, ולכאורה פסקי המשנ"ב סותרים עי' מנחת יצחק ח"ב קלב, וע"ע ישועות יעקב סי' פט סק"ה ועוד יש המעשה הידוע עם הגר"ח לענין שחרית ומוסף מובא בסהז"כ 'אש תמיד' (עמ' תקמב), ע"כ מהמצוין אצלי ויש כמובן לדון ולפלפל בגדרים השונים של תפילת הציבור ותפילה עם הציבור ועת רצון דציבור וכו' ובשייכותם זל"ז ולחקירה הנ"ל.]

לעניות דעתי, אין להביא ראיה לשאר תפילות ממוסף, כי שאני מוסף משחרית, מנחה (נעילה) וערבית.
לאמיתו של דבר, מסתמא אף מוסף בכלל, אלא שראיה אין להביא משם לחומרא.

[במג"א שם כתב שמנחה וערבית יש ללמוד במכ"ש משחרית ומוסף]

הנאמן כתב:[במג"א שם כתב שמנחה וערבית יש ללמוד במכ"ש משחרית ומוסף]

מפני שמנחה היא ביום, מעריב בלילה, וסתרי אהדדי, שהינו נושא אחר.