פורום אוצר החכמה

בשבת התפללתי במנין מצומצם והבעל קורא היה אמור גם לקרוא ההפטרה ורצו להעלותו למפטיר
שאלוני את מי מעלים לתוכחה ואמרתי שהמנהג להעלות הבעל קורא. אמרו לי שרוצים להעלותו למפטיר ואמרתי שיעלה פעמים, גם לתוכחה וגם למפטיר
בפועל, העלו למפטיר אדם אחר שכנראה לא ידע או לא רצה לקרוא ההפטרה והבעל קורא קרא את ההפטרה לאחר שלא עלה למפטיר כי אם לתוכחה.
הפסק שלי שיעלה פעמיים היה מבוסס על זכרון מהלכות קריאת התורה ששם נאמר שאם אין מי שיודע לקרוא ההפטרה אלא מי שכבר עלה יעלו למפטיר ממי שכבר עלה.
אמנם אח"כ הסתבר לי שאין זה ברור ושאם יש אפשרות אחרת אז עדיף שיעלה מי שלא עלה.
כאן אני שואל האם בכה"ג שהבעל קורא רוצה לעלות למפטיר והמנהג הוא שעולה לתוכח האם נחשב שאין אפשרות אחרת ואפשר להעלותו פעמיים?

מפורסם שר' נתן אדלר - רבו של החת"ס - היה עולה בקביעות לכהן ולמפטיר.

משמע שמותר לעשות כזאת מפני צורך כלדהו.

מענין לענין באותו ענין:
כמה פעמים נתקלתי בשאלה של בעל-קורא כהן/לוי בתוכחות.
יש כמה אפשרויות, שכמדומני את כולן ראיתי שעושים בפועל:
א. בעל הקריאה הקבוע קורא את כל הפרשה, ומישהו אחר עולה וקורא את התוכחה.
ב. משנים את סדרי חלוקת העליות כך שהכהן או הלוי יוכל לעלות לתוכחה (בבחוקותי - מחברים עליות בתחילה, בכי-תבוא - מפצלים עליות בתחילה, ואז הכהן או הלוי עולה "אחרון", בבהר-בחוקותי - אפשר לסמוך על הדעה שמותר לעשות סבב נוסף של כהן-לוי-ישראל, אולי בהכרזת "אף על פי שהוא כהן/לוי").
ג. מישהו אחר עולה, כמובן בלי לקראו בשמו.

בשכונת חב"ד בקרית מלאכי - בעל הקריאה הקבוע (מי שלימד אותי לקרוא בתורה) הוא כהן, אז יש מישהו קבוע שעולה לעליות של התוכחה בכל השנים.

לדעתי - ע"פ דברי אדה"ז המפורסמים שיש בתוכחות ברכות נעלות ונסתרות - ראוי בכגון דא (שבעל הקריאה הוא כהן או לוי) למכור את העליה הזאת בדמים מרובים.
ובכך מרוויחים גם את שיטת "יעמוד מי שירצה" - שלא כופים על אף אחד לעלות לתוכחה, אלא רק מי שחפץ בזה.

הרבי מליובאוויטש אמר פעם, שבאמת אלו הן עליות חשובות ולכן הן בשלישי ושישי שהן עליות חשובות.

במשך עשרים ושבע השנה מאז הגיעי למצוות - כמעט כל פעם קראתי את הפרשות האלו ועליתי לעליות החשובות המדוברות.