נתעורר היום בינינו שאלה בהלכות יו"ט כדלהלן,
הנוהגין לאכול באחש"פ כרעמזליך שנתגבלו ממצה מפוררת [קמח מצה] ונתבשלו שכידוע יש ע"ז שאלה, אם יש בהם כזית בכל אחד, איזה ברכה מברכים, מחלוקת מג"א ואבהעו"ז ועוד אחרונים, בסי' קס"ח
השו"ע הרב נוקט להלכה שאם ישפכו מכלי ראשון על הכרעמזליך עוד טרם שנתגבלו לשיעור כזית, אז נשאר ברכתם במ"מ, אף אם אח"כ יוסיף לגבלם לשיעור כזית ויבשלם
והנה לפי זה כתבו כמה מורי הוראה, שכדי לצאת מספק ברכה העצה היעוצה לשפוך מכלי ראשון על הכרעמזליך בעודן עיסה ועדיין לא עשאן לשיעור כזית, כך שיגיעו לשיעור בישול עוד טרם יהיה בהם כזית, ואז אף אם אח"כ יגבלם ויעשה מהם כרעמזיליך גדולים מכשיעור כזית ויבשלם שוב, לא יחזור עליהם שם לחם, וישארו בברכתם בורא מיני מזונות לכו"ע
נתעורר השאלה אם מותר לעשות זאת, לשפוך מכלי ראשון על הכרעמזליך, ביום טוב, שהרי סוכ"ס השפיכה אינו בעצם צורך היום, שהרי אם כדי להוציא נפשי' מספיקא הרי יכול לאכלם בתוך הסעודה [מבלי שיצטרך להבישול ע"י שפיכה מכ"ר כנ"ל], והאם כדי שיוכל לקדש על הככרעמזיליך קודם הסעודה ולברך עליהם במ"מ, יתירו לו לבשל מכלי ראשון, בישול מיותרת ביו"ט?
מה דעתכם?