פורום אוצר החכמה

מדוע מצות 'בל יראה' מוגדרת בתורה כמצות לא תעשה אף שביטולה איננה בעשייה, וכמו כן 'נותר', וכן כל לאו שאין בו מעשה [שעיקרה בלא מעשה], הרי משמעות המצווה היא לעשות שלא יראה לך חמץ ע"י שנפקיר הכל ונשבית [ואמנם יש גם מצוות עשה של 'תשביתו', ויתכן שעיקר הוא הלאו הוא למי שקונה. ואין הנידון כאן לגבי מלקות] ולעשות שלא יוותר מהקרבן ע"י שנאכל?
ובקצרה: הרי החילוק בין מ"ע למצוות ל"ת אינו בין קו"ע לשוא"ת, וא"כ מהו מהות החילוק
אשמח למ"מ

החילוק בין סוגי המצוות אינו בין עשיה לאי עשיה, אלא מהו המבוקש: האם המבוקש הוא היותו של דבר רצוי, או מניעתו ואי היותו של דבר לא רצוי. ממילא מובן שאזהרת בל יראה, שענינה שלילה ומניעה של קיום חמץ, היא מצות ל"ת.
הלשון "עשה" ו"לא תעשה" היא לשון מושאלת (קצת כעין זה לשון הכתוב "להרע או להיטיב").

במלים אחרות: 'לא תעשה' פירושו 'אל תפריע'.

וראה אגרת התשובה (לבעה"ת) בתחילת פרק א.

סגי נהור כתב:החילוק בין סוגי המצוות אינו בין עשיה לאי עשיה, אלא מהו המבוקש: האם המבוקש הוא היותו של דבר רצוי, או מניעתו ואי היותו של דבר לא רצוי. ממילא מובן שאזהרת בל יראה, שענינה שלילה ומניעה של קיום חמץ, היא מצות ל"ת.
הלשון "עשה" ו"לא תעשה" היא לשון מושאלת (קצת כעין זה לשון הכתוב "להרע או להיטיב").

מהו ההבדל א"כ בין המ"ע 'תשביתו' ל'בל יראה', הרי בשניהם המבוקש זהה
אא"כ נאמר ש'תשביתו' המבוקש הוא לא שלא יהיה חמץ ברשותך אלא שהחמץ שברשותך יושבת על ידך. ויש לדון בזה, וכן יל"ע במצוות אחרות

האם אין הפשטות שהכל כלשון התורה?
אמר קרא וביום השביעי תשבות הרי זו מצות עשה, אמר לא תעשה כל מלאכה ה"ז ל"ת.

הפשוט בפשטותו כתב:מהו ההבדל א"כ בין המ"ע 'תשביתו' ל'בל יראה', הרי בשניהם המבוקש זהה
אא"כ נאמר ש'תשביתו' המבוקש הוא לא שלא יהיה חמץ ברשותך אלא שהחמץ שברשותך יושבת על ידך. ויש לדון בזה, וכן יל"ע במצוות אחרות

על הגדרת תשביתו נחלקו ראשונים ואחרונים כידוע, והפשטות שהוא בקום ועשה. אבל גם אם הוא בשוא"ת יש דרכים להגדירו באופן חיובי (בדומה לשביתה ממלאכה).