פורום אוצר החכמה

ז"ל הש"ך בסו"ס רמב -
ואם אחד מהן גדול בחכמה והשני במנין דהיינו שיש לו תלמידים הרבה אפילו אינם אומרים דעתם וכ"ש שאם רוב תלמידים אומרים כמותו נקרא זה שגדול במנין גדול נגד חבירו.

ומסתמא מקורו בד' האו"ז בע"ז סי' קד, ז"ל -
פי' רבינו שמואל זצ"ל אם היה אחד מהם גדול בחכמה או במנין תלמידים הרבה אי נמי רוב התלמידים אומרים כמותו. אבל זה גדול בחכמה וזה גדול במנין הלך אחר המנין דאחרי רבים להטות.


וצריך להבין, בגוונא שאין התלמידים אומרים דעתם כמותו, למה שייכת כאן ההכרעה של אחרי רבים להטות. האם הכוונה שבסתמא דעתם כדעתו. ומה הדין באופן שידוע שהתלמידים לא שמעו הלכה זאת מרבם כלל, האם סגי בכך שמסתמא אם היו שומעים היו מסכימים לו. ולכאו' הרי רוב תלמידים הוא ענין מקרי, ולמה מהני לקביעת ההלכה.

כן הקשה בברכ"א (ע"ז ז. בסוגיא דאחד אוסר ואחד מתיר, אות ג):

בשו"ת חת"ס (ז, כו ד"ה וזה נ"ל) ביאר ד'אע"ג דאידך עדיף בחכמה, מ"מ כיון דשכיחי תלמידים קמיה, מחדדין שמעתיה טפי', וציין לנדה (יד:) שסברא זו קיימת כבר בגמרא שם. וכ"כ בספר 'חד וחלק - סוגיות בש"ס' (מצו"ב). וכעין הגמ' דתענית (ז.) 'ומתלמידי יותר מכולם'.
אך צ"ב, דנמצא דהוא באמת גדול בחכמה מחמת המנין, וכל השאלה הוא איך הוא מחודד טפי, ע"י תלמידיו או ע"י חכמתו, בעוד ש'גדול במנין' משמע שהוא משום 'אחרי רבים להטות'.

יש"כ.

ויל"ע עוד (ותליא בסברות הנ"ל) האם בעי' לזה דוקא תלמידים שהוא רבם המובהק, או דסגי בתלמידים כל דהו.

גם יל"ע האם מעלת רוב מנין מהני גם לדיני כבוד, דאם המעלה היא רק משום שהתלמידים סוברים כמותו מסתמא והוו רבים, אין בזה ענין לכבדו יותר בשל כך. ועי' מג"א קלה,ז.