פורום אוצר החכמה

כל באי שער המלך - היכלי התורה די בכל אתר ואתר - יודעים, שבתורה הק' הנמצא בידינו, הכל במחלוקת שנויה, והיא תהילתנו ותפאתינו.
על כל סוגיא וסוגיא מדפי הש''ס תמצא שנחלקו התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים, ובביאור דבריהם האריכו התווכחו והתפלפלו ראשי מתיבתא ותלמידיהון. ובכל פרק ברמב''ם וכל סימן בשו''ע, תמצא שהנו''כ נחלקו בחריפות על כל תג ותג, באין ספור דיוקים ראיות ותיובתות, וטרודים ימים ושנים לדעת סודה, ונעשים אויבים זה לזה, להבין ולהשכיל לעשות ולקיים.

אך תחושתי היא [ואולי אני טועה ובגודל שהרי לדאבוני אין לי יד ושם בעניינים אלו, וא''כ דברי בטלים ומבוטלים מעיקרא, אך א' מיודעי דבר הודה לי שיש דברים בגו], שאצל אלו העוסקים בחכמת הנסתר, הם לומדים בדרך אחרת לגמרי. הם יותר מתעסקים בידיעות ו'קבלה', להבין המילים והמושגים על בוריו, בלי המלחמתה של תורה, ובלי עוצם עיון הסברא, ולחשבן כל שיטות הראשונים והאחרונים.

מה בין זה לזה? הרי שניהם דא''ח ומרועה א' ניתנו!

יעויין במש"כ בזה מרן הגר"ש דבליצקי זצ"ל בקונטרס ארי במסתרים (אני מכיר את המהדורה שבתוך ספרו בינו שנות דור ודור. אינני יודע אם זה נמצא גם במהדורה הראשונה)

כמבואר ברעיא מהימנא אודות תורת הנסתר, דלית תמן לא קושיא כו' ולא מחלוקת כו' (זח"ג קכד, ב). ונתבאר בארוכה באגה"ק לבעל התניא סי' כו.

פולסברג כתב:

אפשר בהחלט ללמוד את חכמת הנסתר באותה דרך שבה לומדים את חכמת הנגלה.
דיוקים, שיטות, מחלוקות. מה כאן, אף כאן.
הכל תלוי בלומדים. יש לומדים את חכמת הנגלה בגריסתה כמות שהיא, ויש לומדים את חכמת הנסתר במלחמתה של תורה.

יעויין בדרשות בית ישי להגר"ש פישר זצ"ל סימן נה דרוש לפרשת שלח, שבדברי אגדה לא נוהג הכלל "לא בשמים היא" אלא איפכא עיי"ש (ובהערה ד לסימן מז מאמר המוח והלב). ולענ"ד הוא נוגע מאד לעניין שאלת האשכול.

ממו"ר רבי שלמה וולבה זצ"ל שמעתי שאין מחלוקת באגדה ובמוסר.
אינני מבקש לקחת אחריות על עצם דבריו וקביעתו, רק אומר מה ששמעתי מפי אחד מחכמי המוסר והאגדה הגדולים בדור אחרון.

יש להאזין להספדו של הגר"ח קלופט שליט"א על מו"ר הגרי"א ויינטרויב זצ"ל שביאר איך שבבית מדרשו של הגריא"ו הגישה ללימוד הסוגיות היה שוה ממש כלימוד שמעתתא, עם כל השקלא וטריא, פלפול ומשא ומתן, קושיות וראיות וריתחא דאורייתא וכו' וכו', [נמצא בקול הלשון מס' 1017704].

קומי רוני כתב:יש להאזין להספדו של הגר"ח קלופט שליט"א על מו"ר הגרי"א ויינטרויב זצ"ל שביאר איך שבבית מדרשו של הגריא"ו הגישה ללימוד הסוגיות היה שוה ממש כלימוד שמעתתא, עם כל השקלא וטריא, פלפול ומשא ומתן, קושיות וראיות וריתחא דאורייתא וכו' וכו', [נמצא בקול הלשון מס' 1017704].

שמעתי פעם מפיו של הגה"צ המקובל רבי יצחק משה ערלאנגער שליט"א שקבלה לומדים כמו גמרא, אני לא זוכר בדיוק את המילים שלו, אבל בזכרוני כעין מה שכתבתם.

ידוע על מרן רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, בהגיעו ארצה הוא ביקש ללמוד קבלה ונסתר מפי אחד ממקובלי ירושלים, אבל אחרי פעם פעמיים, אמר אין הדבר בשבילי, כי הנני רגיל להקשות ולתרץ, דרך פלפול בחכמה, ואילו בנסתר וסוד, הדרך ללמוד היא "קבלה" לקבל כמשמעה, ואני אינני מסוגל לשנות מהרגל דרך לימודי כל השנים.