פורום אוצר החכמה

מישהו סיפר לי שכל האבטיחים בארץ הם כלאי זרעים עם דלעת, וההכשר הוא רק כיוון שאין על זה איסור אכילה.

האם זה נכון?

האם הדבר יתכן שיתנו הכשר על דבר שנעשה באיסור? והרי זה מסייע ידי עוברי עבירה?
ובכלל, מדובר בכלאיים ממש, או איזה שהוא חיבור גנטי?

היודע פרטים או מעלה מאמרים בנושא, יבורך.

יישר כח. אבל לצערי הכל חסום לי חוץ מ"דעת" שאינו מדבר על ההכלאה הישירה הזו, ק"ו שאינו מפרט מה נהוג (האם הרכבה ממש, או גנטיקה וכיוצ"ב).

זה מה שמופיע בקישור הראשון:

הקדמה להצעת המחקר – כלאים באבטיח
בקיץ האחרון נשתלו בארץ שטחים נרחבים עם אבטיח אשר הורכב על כנת דלעת. אמנם מבחינה בוטנית שני המינים שייכים למשפחת הדלועיים, אך מבחינה הלכתית הם שני מינים האסורים זה בזה
אג' מוטי שומרון | יב בתשרי תשע"ד
הקדמה להצעת המחקר – כלאים באבטיח
איסור הרכבת ירקות ממינים שונים זה עם זה, תפס מקום מועט יחסית בעבר, כיון שמבחינה אגרוטכנית הנושא לא היה נפוץ. כיום מקובל להרכיב מינים שונים של ירקות בעיקר במשפחות הדלועים והסולניים. בקיץ האחרון נשתלו בארץ שטחים נרחבים עם אבטיח אשר הורכב על כנת דלעת. אמנם מבחינה בוטנית שני המינים שייכים למשפחת הדלועיים, אך מבחינה הלכתית הם שני מינים האסורים זה בזה.

"הבעיה" בתחום זה היא, שהיות והפרי מותר באכילה, המוטיבציה של הציבור בכלל ומערכות הכשרות בפרט לפתור את הבעיה הינה מועטת. כתוצאה מכך הבעיה נותרת לפתחו של היצרן , המרכיב את הכלאים ושל החקלאי השותל ומגדל (לפחות לחלק מהפוסקים).

אנו במכון התורה והארץ מנסים להתמודד עם בעיות הלכתיות – חקלאיות כגון זו. לכן עוררנו גופי מחקר מקצועיים להציע פתרונות העשויים להיות טובים דיים, מבחינה אגרוטכנית וכלכלית מחד, ומאידך, יתנו מענה הלכתי נאות לצורך החקלאי בהרכבה , אולם תוך שמירת ההלכה כלשונה.

במסגרת זו פנינו לידידנו בחוות נוה יער, וד"ר מנחם אדלשטיין וצוותו נרתמו למשימה. בוצע חיפוש אחר כנות אבטיח בר בעלות פוטנציאל גנטי רב ובקרוב יוחל בע"ה (בתקווה שימצא המימון הנדרש) בביצוע הניסוי.

התועלת הצפויה מפירות המחקר הינה כפולה . מציאת כנות אבטיח המתאימות מבחינה הלכתית לשמש להרכבת הזנים המסחריים, ובמקביל למצוא כנות העשויות להוות תחליף טוב יותר מבחינה אגרוטכנית וכלכלית לכנת הדלעת הנמצאת בשימוש כיום.

זה מה שמופיע בקישור השני:

כלאים באבטיח
השאלה: שלום האם כל האבטיחים היום הם הרכבת כילאיים ? האם מותר לפרנס עוברי עברה שמגדלים אבטיח כילאיים ? תודה
התשובה
אגרונום מוטי שומרון | ג' אב תשע"ח 8:35
שלום וברכה

רוב האבטיחים המשווקים כיום למאכל הם כלאים. מעשה ההרכבה אסור , אך הפרי מותר באכילה (שו"ע ורמב"ם כלאים פ"א ה"ז).

לגבי שאלתך השניה. עליך לפנות לרב שלך .

בברכה

מוטי שומרון

זה מה שמופיע בקישור השלישי (בית המדרש להלכה בהתיישבות):

משמיעין על הכלאים – כלאים באבטיח

לא רבים יודעים אבל להוותינו הרבה ממיני הפירות והירקות גדלים באיסור תורה של הרכבת כלאים, ואף שאיסור זה הוא על השתלן והמקיים כלאים ולא על הצרכן של הפירות והירקות עצמם שלא נאסרו הגם שנעשו באיסור, ודאי שיש בקניית פירות וירקות אלו חשש סיוע והחזקת ידי עוברי עבירה.

בעבר פירסמנו רשימות של מיני האילנות המורכבים מין על שאינו מינו באיסור. ועל של עתה באנו.

עם השתכללות החקלאות ופיתוחי גידולי הירק בשנים האחרונות נכנסים גם שתילי ירקות מורכבים על מנת לגדל צמחים ופירות ירק עמידים יותר. בתקופה זו רוב רובם של גידולי האבטיח, המלון והמלפפון הינם מהרכבות אסורות על דלעת – מין בשאינו מינו. כך שבכל עונת זריעה עובר החקלאי על עשרות אלפי איסורי תורה של הרכבת כלאים, ולאחר מכן על איסור קיום כלאים, וכל זה בעבור ול"טובת" הצרכן הצורך ממינים אלו.

מספר מצומצם של יהודים יראי שמים אשר כאב ליבם בענין זה עושים מאמצים עילאיים – ללא שיש בידם אמצעים גדולים, כסף או סיוע מגופים ממוסדים על מנת למצוא הרכבות כשרות מין על מינו שיחליפו את אותם ההרכבות על ‘שאינו מינו' האסורות .

במסגרת מאמצים אלו הוצע על ידי יהודי יקר מגדל ושתלן העוסק בתחום ההצלה מכלאים ובקיא בגידולים אלו לנסות כמה הרכבות, וכלדהלן:

הצעה אחת היא להרכיב אבטיח רגיל על כנת אבטיח ‘מללי' – אבטיח מללי נחשב כאבטיח גמור אלא שהוא זן של אבטיח לגרעינים והוא עמיד וחזק למחלות קרקע ושאר בעיות יותר מזני האבטיחים למאכל, במקרה זה אין ספק שאכן זו הרכבה מותרת שהרי הוא אבטיח גמור ,התקוה היא שאכן יתברר כי הרכבה זו הינה הרכבה טובה ועמידה המניבה פרי טוב במהירות .במידה ויתברר כי הרכבת זן זה אכן מתחרה בתועלות החקלאיות של הזנים האסורים התקוה היא שחקלאים רבים יעמדו בנסיון ויעברו לשתילים של הרכבה כשרה .

ההצעה השניה היא להרכיב את האבטיח על זן של אבטיח הנקרא “פקועה". זהו סוג של אבטיח בר הדומה מאוד מאוד לאבטיח, הן בצורת הצמח, העלים, הפרי והמרקם, הפרי הוא פרי קטן .
אלא שטעמו מר ונשאר לבן מבפנים ולא מאדים בתהליך ההבשלה כבאבטיח .

הרכבה זו נידונה על ידי רבני בית המדרש וההכרעה היתה שאכן מסתבר שהפקועה נחשבת ממין האבטיח אך אין ביכלתנו להכריע בדין זה וכמו שיבואר, ומכל מקום יש להתיר את עשיית ההרכבה הזו על ידי גוי ואת הקיום אף על ידי ישראל מהנימוקים הבאים:

א. הסברה נותנת שצמח זה נחשב מין אבטיח אלא שהוא אבטיח בר, והרי הוא כהרכבת תפוז על חושחש שהתיר החזון איש (סי' ב סק"ט ד"ה ונראה) שסבר שחושחש הוא תפוז בר ,וכבר נחלקו עמודי עולם הלבושי שרד והמשכנות יעקב בענין הרכבת תפוח על תפוח יערי ,יעויין במה שהובא בפתחי תשובה (יו"ד סי' רצה) ובחזו"א (סי' ג סק"ו).

ב. אמנם מבחינת החוקרים הפקועה נחשבת למין אחר, אך זהו משום שלדעתם המדד להגדרת המין איננו הדמיון בצמח והפירות, אלא היכולת לגדל דורות נוספים מהפרי שיוצא מההכלאה בין הזנים, ובהכלאה של הפקועה עם אבטיח לא מצליחים לגדל יותר משלוש דורות. אך נראה שגם אם יש להתחשב בבעיה זו אין זה עושה יותר מספק מינו.

ג. ואף אם נדון את הפקועה והאבטיח כספק מין אחד כיון שזו הרכבת ירק יש להקל, שהרי הגמרא (חולין ס, א) הסתפקה האם יש איסור הרכבה ירק בירק ולא פשטה את הספק .ולהלכה כתב בביאור הגר"א (יו"ד רצה אות ב) שהרמב"ם פירש שהאיסור להרכיב ירק בירק הכתוב במשנה הוא מדרבנן, ומן התורה נשאר ספק. ובחזו"א סי' א אות טו כתב שהרמב"ם פסק שאין איסור הרכבה בירק על פי הירושלמי פ"א ה"ז שמכריע את ספק הבבלי לקולא (הרמב"ם פסק כירושלמי כיון שבבבלי לא הוכרע הדבר ובירושלמי הוכרע). ואם כן הוי ספק ספיקא, ספק מינו וספק איסור הרכבת ירק .

ד. אמנם דעת רוב הראשונים היא (תוספות והראשונים בחולין שם, הר"ש כלאים פ"א מ"ז ,ועוד, ולשיטת החזון איש הנ"ל ברמב"ם אף בשיטתו כן הוא) שהרכבת ירק בירק אסורה מן התורה בארץ ישראל לכל הפחות משום כלאי זרעים, אך באבטיח פקועה אין לחוש לאיסור זה כיון שאין איסור כלאי זרעים במין שאינו מאכל אדם ולא מאכל בהמה, וכמו כן אין איסור במין שאין כמוהו מקיימים (אבל יש בהם איסור הרכבה), כמבואר בחזו"א סי 'א ס"ק טו (ד"ה נמצא). והפקועה אינה מאכל אדם ולא מאכל בהמה ואין מקיימים אותה שהיא גדילה בר ולא משתמשים בה.

ה. אף שמדינא נראה שיש מקום להתיר הרכבה זו גם על ידי ישראל מ"מ יש לחוש ולא להקל אלא בהרכבה על ידי גוי, שהרי האם גוי מותר להרכיב כלאים היא מחלוקת ראשונים, והחזון איש (סי' א סק"א) כתב להתיר להרכיב הדרים על ידי גוי משום ספק ספיקא, ספק מינו ספק אם גוי אסור בהרכבה, וכן נהגו למעשה על פיו, וממילא בנידון דידן להרכיב אבטיח על פקועה קיל טפי: ספק מינו, ספק איסור הרכבת ירק וספק אם גוי אסור בהרכבה .

ו. וכמו כן יש להתיר ולקיים הרכבה זו ע"י יהודי, שהרי יש ספק נוסף שמא אין איסור קיום בהרכבה וכמו שהביא החזו"א (סי' ב סק"ט) מהרא"ש בסוטה (מג, ב) ועל פי זה התיר גם כן קיום הרכבת ‘הדרים' על ידי ישראל.

מוקדם עדיין להיות מבשרי טוב בענין זה, אבל בחסדי שמים על פי הכרעות אלו בעונה זו מתחילים בהכנת שתילי אבטיחים מורכבים משתי הסוגים, תוך תקוה שימצאו חקלאים אשר נדבה רוחם אותם לגדל מאותם השתילים בשדותיהם על מנת לוודא שאכן אבטיחים אלו עמידים וטובים ונותנים יבול כזה שניתן יהיה להציעו לחקלאים בתור שתילים שאינם ‘נופלים' מהכנות המצויות האסורות ובכך להנצל מאיסורי כלאים.

ייש"כ עצום על המאמץ!

עד שנרעשים על האבטיח, רוב עצי הפרי הם מורכבים ובחשש כלאיים.
בית המדרש של הרב אפרתי תומכים במשתלה הכשרה שהקים הרב אריאל פוקס מטזלסטון, אשר מפתח שתילים ללא חשש הרכבה.
אך זו טיפה מן הים ותהליך ארוך עד שהמגדלים יעברו לצרוך שתילים כשרים.

שמעתי כעת שחברה ישראלית הצליחה לגדל אבטיח על כנה של אבטיח בר מקליפורניה, במקום על כנה של דלעת. זה פותר את בעיית הכלאיים וגם מתברר שיש לזה יתרונות חקלאיים

פלוריש כתב:וגם מתברר שיש לזה יתרונות חקלאיים

https://agriscience.co.il/docs/proposal ... ver_02.pdf