...אבל על ברכת כהנים ועל תקיעת שופר מברך ועל שאר מילי דמפרשי ועל עשיית מעקה מברך משום דתליא ביה ולא איפשר למיעקריה כהנך דתליין ביד אחרים. ועל קריאת המועדים מאן לימא לן דלא מברכין ב"ד בא"י על קביעתן, אבל לדידן דלית לן סוד העבור לא תליא מצות קביעות חדשים בדידן דהא לא קבעינן ולא מידי אלא בתר חשבון העיבור אזלינן. ואי אמרת ליברך משום (דברים יז) לא תסור או משום (דברים לב) שאל אביך ויגדך, משום דלית בהו מעשה דהא חשבון בעלמא הוא ולית ביה מעשה. [הגה"ה כתב ה"ר גרשום ב"ר שלמה שקשה לסברא זו ברכת ספירת העומר שהוא חשבון ומברכין עליו]...
לא הבנתי פשט דבריו, האם ס"ד לחייב כל יחיד בברכה על קביעות המועדים ע"פ הלוח? מה מצוה יש בזה?