פורום אוצר החכמה

מובא בכמה וכמה ספרי קודש כמה נביאים מתנבאים בסגנון א' בשם הרמב"ם ריש הלכות עבודה זרה כי בימי דור אנוש אז הוחל לקרוא בשם ה' כי אמרו "עזב ה' את הארץ" או שאמרו "אין כבודו להשגיח בתחתונים" וכלומר שכפרו בהשגחת ה' רח"ל

אך לכאורה כשנעיין ברמב"ם אינו מבואר כן רק שטעו בזה שצריך ליתן כבוד "גם" למשמשי ה' וזל"ק:
בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה.
וזו היתה טעותם.
אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד. וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו. כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך.
כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה.
וזה היה עיקר עבודת כוכבים. וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה. לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה. הוא שירמיהו אומר מי לא ייראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא. כלומר הכל יודעים שאתה הוא לבדך אבל טעותם וכסילותם שמדמים שזה ההבל רצונך הוא:

הבה ואשאלך, ומה היא טעותם? האם אין חפץ המלך בכבוד משרתיו?
ושמעתי ממורי ורבי רה"י שליט"א שעל זה אמרה תורה "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" שהמכבד משרתי המלך בשעה שהמלך עצמו ניצב עליו, אין לך בזיון יותר מזה, והכתוב צווח 'כי שתיים רעות עשה עמי וכו'
וא"כ מה סבר אנוש עצמו? וצ"ל דסבר שאין ה' נמצא ועזב ה' את הארץ ולכן יש לכבד משרתיו והבן

זיז שדי כתב:הבה ואשאלך, ומה היא טעותם? האם אין חפץ המלך בכבוד משרתיו?
ושמעתי ממורי ורבי רה"י שליט"א שעל זה אמרה תורה "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" שהמכבד משרתי המלך בשעה שהמלך עצמו ניצב עליו, אין לך בזיון יותר מזה, והכתוב צווח 'כי שתיים רעות עשה עמי וכו'
וא"כ מה סבר אנוש עצמו? וצ"ל דסבר שאין ה' נמצא ועזב ה' את הארץ ולכן יש לכבד משרתיו והבן

יישר כח על הביאור
אך לכאורה היה זה צריך להיות מפורש יותר בדברי הרמב"ם ולפחות בספרים העוסקים בתחום זה כמו בעל העקידה העקרים וכדומה

חיים סופר כתב:

זיז שדי כתב:הבה ואשאלך, ומה היא טעותם? האם אין חפץ המלך בכבוד משרתיו?
ושמעתי ממורי ורבי רה"י שליט"א שעל זה אמרה תורה "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" שהמכבד משרתי המלך בשעה שהמלך עצמו ניצב עליו, אין לך בזיון יותר מזה, והכתוב צווח 'כי שתיים רעות עשה עמי וכו'
וא"כ מה סבר אנוש עצמו? וצ"ל דסבר שאין ה' נמצא ועזב ה' את הארץ ולכן יש לכבד משרתיו והבן

יישר כח על הביאור
אך לכאורה היה זה צריך להיות מפורש יותר בדברי הרמב"ם ולפחות בספרים העוסקים בתחום זה כמו בעל העקידה העקרים וכדומה

מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך

זיז שדי כתב:ושמעתי ממורי ורבי רה"י שליט"א שעל זה אמרה תורה "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" שהמכבד משרתי המלך בשעה שהמלך עצמו ניצב עליו, אין לך בזיון יותר מזה, והכתוב צווח 'כי שתיים רעות עשה עמי וכו'

הקדימו הספורנו על אתר:

על פני. שאין חולקין כבוד לעבדים במקום המלך, ואני בכל מקום על אופן אחד בשוה

ואף המלבי"ם במגילת אסתר פירש על זה הדרך את הנאמר "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך וכו'":

השאלות:
מה רצה למעט במה שאמר אשר בשער המלך, היה לו לומר וכל עבדי המלך כורעים.
מדוע אמר כי כן צוה לו. הלא להם צוה לא לו.
מדוע לא השתחוה מרדכי :
וכל, אח"כ נתן לו רבו יתירא שכל עבדי המלך אף שיושבים בשער המלך יכרעו וישתחוו לו, כי מנימוסי המלכים אשר במקום אשר המלך שם לא ינהגו כבוד לשום אדם, כי בזה מיקל כבוד המלך אם יכבד אחד מעבדיו לפניו [וכמו שאמרו שאוריה החתי מרד במלכות בית דוד מפני שקרא ליואב בפני דוד אדוני] ואחשורוש מחל על כבודו וצוה שגם בשער המלך יכרעו להמן, יען כי כן צוה לו המלך ומחל על כבודו, וגם שלא היה זה רק לכבוד המן שבזה היה בידו למחול רק היה מצות המלך, וגם לא להמן צוה זאת שיפקיד על זה ויעניש את העובר מצד עברו מצות המלך. ומ"מ מרדכי לא יכרע גמר בלבו שלא לכרוע בשום אופן.