כשתילי זיתים כתב:סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם (ולמה לא קוראים "סוכה" זה שאלה אחרת) וניסן י"ל שמורה על נסים, כמו השם נסים, משא"כ תשרי אין פשט בשם כזה.
ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".
זיז שדי כתב:ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז ולא קשה למה לא מסקי בשמיה.
זיז שדי כתב:כשתילי זיתים כתב:ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".
לא לאדם קראו פסח, אלא לפסח קראו פסח.
זיז שדי כתב:ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז
כשתילי זיתים כתב:זיז שדי כתב:ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז
איפה כתוב כן
כשתילי זיתים כתב:זיז שדי כתב:כשתילי זיתים כתב:ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".
לא לאדם קראו פסח, אלא לפסח קראו פסח.
אני הבנתי דברי הגמרא שהיו קוראים לאדם שנתמעך פסח מעוכין, וכן להכה"ג שמאותה שנה בסיפור השני היו קוראין לו פסח מעובין.
ולכאורה מרש"י משמע כמו שאני הבנתי, שכתב היו קוראין אותו פסח מעוכין- על שם שנתמעך, משמע שקאי על האדם. דאי קאי על הפסח, הרי הפסח לא נתמעך, והיה צריך לומר על שם שנתמעך אדם. וילע"ע.
כשתילי זיתים כתב:סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם
HaimL כתב:כשתילי זיתים כתב:סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם
ראה בשה"ג ששמו של הפייטן דונש בן לברט הוא אדונים (ודונש צריך כנראה לקרוא בשין שמאלית, כידוע שה s של צורת הרבים וצורת השייכות וכדומה, היו כותבים בשין שמאלית), ונסים שגם הזכרת, ולפידות, לפי חלק ממדרשי חז"ל, וכדומה.
ר_חיים_הקטן כתב:HaimL כתב:כשתילי זיתים כתב:סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם
ראה בשה"ג ששמו של הפייטן דונש בן לברט הוא אדונים (ודונש צריך כנראה לקרוא בשין שמאלית, כידוע שה s של צורת הרבים וצורת השייכות וכדומה, היו כותבים בשין שמאלית), ונסים שגם הזכרת, ולפידות, לפי חלק ממדרשי חז"ל, וכדומה.
(אגב, כיון דעלתה בידינו אמינא ביה מילתא, שנלע"ד דונש צריך לקרוא בדלת עם חול"ם, שזה כינוי לשם אדונים שנכתב עם חולם. אך כשאמרתי הדבר הזה לפני כמה פרפוסרים צחקו עלי ואמרו ששמו דונש בדל"ת עם שורו"ק).
צופה_ומביט כתב: אצל יהודי אשכנז יש שם פרטי "יום טוב".
משתמשים הגולשים בפורום זה: ולמדתם אותם ו־ 163 אורחים