פורום אוצר החכמה

בתוך כמה זמן מהשחיטה צריך לזרוק את הדם? האם ניתן בזה זמן כל שהוא?
התוס' בעירובין ב. בד"ה שלמים וכמנחות דף מט: ד"ה תדיר, כתבו דמותר לשחוט קודם תמיד של שחר וקרא דהעולה דוקא בהקטרה איירי ולא בשחיטה.
אגב, ראיתי בשיעורי הגרב"ד פוברסקי שמעלה סברא שזה כיון דשחיטה לאו עבודה. אבל צ"ע מה יאמר לגבי זריקה.

yankev כתב:בתוך כמה זמן מהשחיטה צריך לזרוק את הדם? האם ניתן בזה זמן כל שהוא?
.

אין הגבלת זמן רק צריך להיזהר שלא יקרוש הדם, ולכן בשהיית זמן צריך למרס דמו, וכמו במשנה יומא מ"ג ב' לענין חטאות הפנימיות (ששהה הכהן גדול אחרי שחיטות הפר עם לקיחת המחתה והקטורת והקטרת הקטורת לפני ולפנים), ובפסחים ס"א א' במשנה שחטו קודם לתמיד כשר ובלבד שיהא אחר ממרס בדמו עד שיזרק התמיד, במנחות ה' א' הקדים חטאתו לאשמו לא יהא אחר ממרס בדמו,
ועי' מנחות כ"א א' דבפנימיות אינו ראוי דם קרוש להזאה ובנזרקין על המזבח משמע דכשר בדיעבד, אבל בכל זאת צריך למרס את דמו, ובמקדש דוד סי' ז' סק"ד הביא כן מתוס' בזבחים ק"ג ב' בשם התוספתא (פסחים פרק ד' ה"א) דאף לענין קרבן אשם דהוא מהנזרקין צריך למרס הדם (עיי"ש במקדש דוד דפסח הוא בשפיכה ודם קרוש א"א בשפיכה). ועי' עוד במקדש דוד שם ובחזון איש מנחות סי' כ"ג סק"ח.
אך ודאי אם אין סיבה לשהות צריך להזדרז לזרוק משום זריזין מקדימין למצוות, ויש לדון אם נחשב שהייה כזו ששוהה בין הקבלה לזריקה כשוהה ומפסיק באמצע מצוה.ואולי יש לציין לזה דברי המפרש תמיד ל' א' ד"ה בואו דמצטט הגמ' יומא כ"ה ב' דהמקבל הוא הזורק וכתב 'והכי תקון דקבלה תחילת זריקה היא ונאה למקבל שיהא זורק'.

יישר כוח!
על עניין הזריזות שבדבר, ראה המשנה פסחים ה:

הפסח נשחט בשלש כתות ... הכהנים עומדים שורות שורות, ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב... שחט ישראל וקבל הכהן, נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו, ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן, כהן הקרוב אצל המזבח, זורקו זריקה אחת כנגד היסוד:

פירוש המשנה לרמב"ם:

ואמרו מקבל את המלא ומחזיר את הריקן, ללמדך הזריזות על המצות, שאינו מחזיר את המזרק עד שמקבל את השני.

אליהו חיים כתב:

yankev כתב:בתוך כמה זמן מהשחיטה צריך לזרוק את הדם? האם ניתן בזה זמן כל שהוא?
.

אין הגבלת זמן רק צריך להיזהר שלא יקרוש הדם, ולכן בשהיית זמן צריך למרס דמו, וכמו במשנה יומא מ"ג ב' לענין חטאות הפנימיות (ששהה הכהן גדול אחרי שחיטות הפר עם לקיחת המחתה והקטורת והקטרת הקטורת לפני ולפנים), ובפסחים ס"א א' במשנה שחטו קודם לתמיד כשר ובלבד שיהא אחר ממרס בדמו עד שיזרק התמיד, במנחות ה' א' הקדים חטאתו לאשמו לא יהא אחר ממרס בדמו,
ועי' מנחות כ"א א' דבפנימיות אינו ראוי דם קרוש להזאה ובנזרקין על המזבח משמע דכשר בדיעבד, אבל בכל זאת צריך למרס את דמו, ובמקדש דוד סי' ז' סק"ד הביא כן מתוס' בזבחים ק"ג ב' בשם התוספתא (פסחים פרק ד' ה"א) דאף לענין קרבן אשם דהוא מהנזרקין צריך למרס הדם (עיי"ש במקדש דוד דפסח הוא בשפיכה ודם קרוש א"א בשפיכה). ועי' עוד במקדש דוד שם ובחזון איש מנחות סי' כ"ג סק"ח.
אך ודאי אם אין סיבה לשהות צריך להזדרז לזרוק משום זריזין מקדימין למצוות, ויש לדון אם נחשב שהייה כזו ששוהה בין הקבלה לזריקה כשוהה ומפסיק באמצע מצוה.ואולי יש לציין לזה דברי המפרש תמיד ל' א' ד"ה בואו דמצטט הגמ' יומא כ"ה ב' דהמקבל הוא הזורק וכתב 'והכי תקון דקבלה תחילת זריקה היא ונאה למקבל שיהא זורק'.

תודה רבה.
מבחינה מציאותית למירוס גם יש גבול מסתמא.
לו יצויר שאפשר בעזרת טכנולוגיה כל שהיא לשמר את הדם, אפשר לזרוק אותו בלי הגבלת זמן?

yankev כתב:לו יצויר שאפשר בעזרת טכנולוגיה כל שהיא לשמר את הדם, אפשר לזרוק אותו בלי הגבלת זמן?

הדעת נותנת שכן.
כמובן "ביום זבחכם" - דהיינו שהשחיטה צריכה להיות דווקא ביום, וזריקת הדם גם כן באותו היום.
אבל לכאורה מותר לכתחילה (בשעת הצורך - שאינני מצליח להעלותה על הדעת...) לשחוט ממש בתחילת היום ולזרוק כמה דקות לפני השקיעה.

עזריאל ברגר כתב:

yankev כתב:לו יצויר שאפשר בעזרת טכנולוגיה כל שהיא לשמר את הדם, אפשר לזרוק אותו בלי הגבלת זמן?

הדעת נותנת שכן.
כמובן "ביום זבחכם" - דהיינו שהשחיטה צריכה להיות דווקא ביום, וזריקת הדם גם כן באותו היום.

וזאת מניין?
(שהזריקה צריכה להיות ביום של השחיטה)

לינה פוסלת משקדש הדם בכלי בקבלת הדם

עזריאל ברגר כתב:

yankev כתב:לו יצויר שאפשר בעזרת טכנולוגיה כל שהיא לשמר את הדם, אפשר לזרוק אותו בלי הגבלת זמן?

הדעת נותנת שכן.
כמובן "ביום זבחכם" - דהיינו שהשחיטה צריכה להיות דווקא ביום, וזריקת הדם גם כן באותו היום.
אבל לכאורה מותר לכתחילה (בשעת הצורך - שאינני מצליח להעלותה על הדעת...) לשחוט ממש בתחילת היום ולזרוק כמה דקות לפני השקיעה.

ולמה בשעת הצורך? משום זריזים מקדימים למצוות?

זיז שדי כתב:לינה פוסלת משקדש הדם בכלי בקבלת הדם

מהשקיעה, כדאיתא בזבחים נו.
אבל כל זה דוקא כשהמזרק לא היה על המזבח, כי על המזבח לא שייך פסול לינה במזרק (עי' שם רש"י בד"ה ביום, ותוס' בד"ה מנין)
וא"כ הדרא קושיא לדוכתה, מניין שהזריקה צריכה להיות ביום של השחיטה?

נכון. לא התכוונתי שקבלת הדם גורמת ללינה, אך לא רציתי ליכנס לדיון אם הסכין כבר קדשה את הדם.
לא הבנתי קושיתך, הרי באותו גמרא להדיא מבואר שאפילו בלא פסול לינה נפסל הדם מליזרק בשקיעה. וא"כ ודאי צריך לזרוק באותו יום. (עיין כל זה באותו תוס' שצטטת באריכות)

זיז שדי כתב:נכון. לא התכוונתי שקבלת הדם גורמת ללינה, אך לא רציתי ליכנס לדיון אם הסכין כבר קדשה את הדם.
לא הבנתי קושיתך, הרי באותו גמרא להדיא מבואר שאפילו בלא פסול לינה נפסל הדם מליזרק בשקיעה. וא"כ ודאי צריך לזרוק באותו יום. (עיין כל זה באותו תוס' שצטטת באריכות)

זו מחלוקת אחרונים, ואין בה ודאות.
יש שדקדקו מהחזו"א סי' י"ט ס"ק מ"ה מ"ו שמותר לזרוק למחרת באופן שבו הדם לא נפסל בלינה, וכמו שהעיר בדבריו בקה"י שם, וכן דעת בעל צפנת פענח.
ואני מוכרח להימנע מלהתעטף שאינה שלי ולציין שאת כל המקורות הנפלאים האלו לקחתי מספר נפלא שמצאתי באוצה"ח: תורת הקרבנות עמ' 231 ואילך, ובאופן פרטני לגבי היתר הזריקה למחר מבואר שם בעמ' 236, וכל האחרונים שסוברים כך.