פורום אוצר החכמה

ידועים ד' האבני מילואים והאחרונים אחריו, אם יש איסור לבטל תרומה משום משמרת, ולכאורה הספק אם משמרת היא על גוף הפירות שלא יבואו לאיבוד, או על הקדושה, ואם יאכלנה כחולין לא שמר על קדושתה. (ותחילת הנידון על הכיור ששיקעו את מימיו וכו')

ומצאתי כדמות ראיה ופלא שלא ראיתי שעמדו ע"ז.

שתי גתות של יין זו למעלה מזו , למעלה תרומה ולמטה חולין טמאים, ויין של תרומה יורד מהגת העליונה וסופו שירד לתחתונה ויטמא. ורוצה אדם לקבל את היין הזב מהגת העליונה, כדי להציל את הגת התחתונה שלא תאסר כדימוע, ואין לו אלא כלי טמא כדי לקבל בו את היין. נחלקו תנאים, יש סוברים דכיון דבלא"ה התרומה תיטמא, מותר לו לקבל בכלי טמא ולטמא בידים ויש אוסרים. ואמרו בגמ' פסחים ד' כא, א, שאם בגת התחתונה יש כדי לבטל את התרומה שתבוא אליה, והיינו שהגת התחתונה לא תתקלקל מביאת התרומה אליה, כי היא תבטל אותה, לדברי הכל אסור לקבל את התרומה בכלי טמא.

ויש לשאול, אם גם בביטול התרומה לא קיימנו בה דין משמרת תרומתי, מה לי תיטמא התרומה ומה לא תתבטל.

ודוחק לומר שלסובר שמותר לקבל בכלי טמא היינו רק קולא שהקלנו כדי להציל את הגת התחתונה, ולכן במקום שבלא"ה תהיה מותרת, אין להקל, וזה דחוק, כי אם היה איסור לטמא, איך הקילו, ויותר משמע, דלדעת המתיר לקבל בכלי טמא, היינו משום דס"ל דאין דין משמרת על תרומה שבלא"ה לא נוכל להצילה מטומאה, וא"כ יש לשאול, מה לי להצילה מטומאה ומה לי להצילה מביטול.

כתבתי מבלי לעיין כל הצורך, ויתכן שזה בהעלם מדברים מפורשים בסוגיא.

גם אני לא מונח. אבל לכאורה פשוט שם דכו״ע מודו שאסור לטמא תרומה. דאמרו שם שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל.

פלתי כתב:גם אני לא מונח. אבל לכאורה פשוט שם דכו״ע מודו שאסור לטמא תרומה. דאמרו שם שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל.

לא מדויק. עי"ש בדף טו א, שהביאו שם פלוגתא דר"י ור"א במשנת תרומות, שלר' יהושע מותר לטמא את התרומה ביד ע"י שמקבלה בכלי טמא. ושם ברש"י ד"ה ואם: ר' יהושע אומר... כיון דסופה לאיבוד, שרי לטמוייה ביד...

אבל אתה צודק שממה שאמרו שם שאם יכול להציל רביעית בטהרה יציל ואל יטמא, יש ללמוד שאף לדעת המתיר, לא אמרו שתרומה שסופה לבוא לידי טומאה אין בה משום משמרת תרומתי, שהרי כל שיכול לקבלה בכלי טהור, אסור לטמאה ביד, וע"כ יש כאן ב' סברות מורכבות, א. שהתרומה תלך לאיבוד ממש, ב. וגם שסופה להיטמא. ורק בהצטרף שתי סיבות אלו, מתיר ר' יהושע לטמא ביד, ולפי"ז מובן שאם יש בגת למטה בכדי לבטל את התרומה, ולא תבוא התרומה לאיבוד, שוב לא מתיר רבי יהושע.

כנראה שזה הפשט.

איש_ספר כתב:ודוחק לומר שלסובר שמותר לקבל בכלי טמא היינו רק קולא שהקלנו כדי להציל את הגת התחתונה, ולכן במקום שבלא"ה תהיה מותרת, אין להקל, וזה דחוק, כי אם היה איסור לטמא, איך הקילו, ויותר משמע, דלדעת המתיר לקבל בכלי טמא, היינו משום דס"ל דאין דין משמרת על תרומה שבלא"ה לא נוכל להצילה מטומאה, וא"כ יש לשאול, מה לי להצילה מטומאה ומה לי להצילה מביטול.

גם אני איני מונח... אבל להעיר שהרמב"ם כתב להדיא שהטעם שאין לקבל בכלי טמא היכא שיש בתחתונה כדי לבטל הוא משום שאין כאן הפסד מרובה (ולא משום שאין התרומה נפסדת). הרי שההיתר לקבל בכלי טמא הוא קולא כדי להציל הגת התחתונה.