פורום אוצר החכמה

יש מקורות רבים שמילה היא כקרבן, מאידך מילה היא ברית . האם שני הדברים מסתדרים יחד, ברית היא בין שני שוויםלכאוה, קרבן זו התבטלות בפני הקב"ה
האם שאלתי מובנת? האם יש כיוון להסביר זאת?

רק להעיר שהמילה קרבן פירושה הפשוט התקרבות, דבר שמקרב. מרצה. מחבר.

ולאידך גיסא, ברית איננה בהכרח בין שווים (לא יסביר את ברית הקב"ה עם כל החי, בפרשת נח. גם אם נפלפל שכלפי האדם ותפקידו יש לומר בחינת שיוויון בהוצאת הרצון לפועל, נעשה שותף וכו'). אלא בין כל שנים שרוצים רצון שווה בחיבורם זה.

קרבן זה לא הקרבה , נתינה משלך?

משמעות זו גופא מהיכן באה? איך זה קשור לשורש ק.ר.ב?
הכל מתחיל מהנ"ל: התקרבות לקב"ה.

מן הדרום כתב:יש מקורות רבים שמילה היא כקרבן, מאידך מילה היא ברית . האם שני הדברים מסתדרים יחד, ברית היא בין שני שוויםלכאוה, קרבן זו התבטלות בפני הקב"ה
האם שאלתי מובנת? האם יש כיוון להסביר זאת?

אם שאלתך נכונה, אולי אפשר לתרצה כך:
הברית היא בין הנימול לבין הקב"ה.
הקרבן - הוא של אביו (כך זכור לי שמשמע מהזוהר שאומרים בלילה שלפני הברית).

עזריאל ברגר כתב:

מן הדרום כתב:יש מקורות רבים שמילה היא כקרבן, מאידך מילה היא ברית . האם שני הדברים מסתדרים יחד, ברית היא בין שני שוויםלכאוה, קרבן זו התבטלות בפני הקב"ה
האם שאלתי מובנת? האם יש כיוון להסביר זאת?

אם שאלתך נכונה, אולי אפשר לתרצה כך:
הברית היא בין הנימול לבין הקב"ה.
הקרבן - הוא של אביו (כך זכור לי שמשמע מהזוהר שאומרים בלילה שלפני הברית).

תודה
חיזוק לכך, ראיתי שמסבירים שהכרת הוא על הפרת הברית, וזה רק לבן ולא לאביו