בוצינא כתב:שאלה ששאלו הילדים על שולחן שבת כבר בפרשת וישב על הפסוק וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי.
הרי דבר שהוא עגול כאשר ירצה להשתחוות הוא רק יסתובב ולא יהיה ניכר כניעתו ואין לו הנמכת קומה.
ובשלמא לענין הירח יש ליישב שעל ידי שנחקקה צורת פני יעקב עליה ניכר במעט ההשתחוויה על ידי שציור הפנים יורד למטה
אמנם בשמש וכוכבים היכן מצינו שיש להם צורת פנים?
מנין לקוח שצורת פני יעקב נחקקה על הירח?
ובחלום יעקב נמשל בשמש.
ולגוף השאלה יש לומר שבחלום ראה עצמו עומד בסמוך לכוכבים, ולא רחוק מהם כפי שאנו, וממילא ראה שינוי בהסתובבם, כי פני הכוכבים אינם זהים מכל כיוון, בירח כידוע [יש מפה של הירח], ובשמש יש כתמים שונים, וכעי"ז בכל הכוכבים. כוכב שבתאי למשל קל לזהות השתחווייתו ע"י טבעותיו, וצדק ג"כ ע"י כתמיו, וכיו"ב.
ועצם ההשתחוויה היא כי בדר"כ רואה כדור הארץ רק צד אחד של גרמי השמים, ולעומתו יש צד אפל, וכעת נעשה בזה שינוי והצד שפונה לארץ [הוא צד ה"פנים"] שח כלפי מטה ונתגלה מהצד האפל ג"כ.
עוד ראיתי מתרצים שהכוונה לשינוי מסלולם ומקומם של גרמי השמים הנזכרים בפסוק, שכל גופם נע אל יוסף בתנועה שיצרה "גרף" של השתחוויה.
ובזה גם מתבארים היטב דברי המדרש במקום:
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לַשֶּׁמֶשׁ, עַבְדָא בִישָׁא לָאו זְבִינַת יָתֵךְ בְּכַסְפֵּיהּ דְּאַבָּא אַתְּ, לֹא כָךְ רָאָה אַבָּא אוֹתְךָ בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וגו׳ מִשְׁתַּחֲוִים לִי, אַף אַתְּ דֹּם מִלְּפָנַי, מִיָּד וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ עָמָד.
ואצל יהושע בוודאי המדובר הוא על שינוי בתנועת הגוף כולו.
ולהנ"ל אין הכוונה שיהושע אומר לגרמי השמים שעליהם לציית לו - במה שהוא מבקש, משום שאביו זקנו ראה אותם בחלום נכנעים אליו.
אלא כי אבי זקנו ראה אותם בחלום עושים בדיוק את מה שיהושע רוצה עכשיו: שינוי מסלולם עבורו.
וכעת ראיתי שכעי"ז כתב ר"י בכור שור:
השמש והירח ואחד – שהייתי עומד לצד מזרח העולם אל קצה המזרח, וכל הכוכבים הולכים לצד המערב כדרכם, והשמש והירח וי״א כוכבים חזרו לאחוריהם צד המזרח, וירדו כנגדי בשיפולי הרקיע, והיה נראה שלהשתחוות לי שינו המהלך כנגדי.
[הגה"ה במקור: כי האי גוונא פירשו רבותינו (ב״ב כה, א) וכל צבא השמים לך משתחווים, שיורדים בערב לצד המערב ושכינה במערב].
[המשך הבכור שור:] כלומר: מזלכם כפוף למזלי. וכן היה, שכולם נפלו לפניו ונצטרכו לו.
ולגבי הכוכבים, באמת יש לשאול מיהם הי"א כוכבים, הרי כוכבי שבת יש הרבה יותר, וכוכבי לכת יש פחות, ומהיכן לקוח המספר י"א? וברוב המפרשים משמע שאה"נ, אין ברקיע י"א כוכבים, אלא שלצורך המשל היו בחלום י"א כוכבים כי יש ליוסף י"א אחים, אבל השכל טוב מבאר בפשיטות שהכוונה לי"א המזלות, שהשתחוו למזל הי"ב. ולפי זה עכ"פ לגבי הכוכבים מיושב, כי אין הכוונה לגוף כדורי אחד, אלא לקבוצת כוכבים בעלת "צורה" על פני השמים, וכשהיא מסתובבת במישור כלשהו, רואים את השינוי.