פורום אוצר החכמה

כתוב בתורה ששמונה שרצים מטמאים במותם אבל לא מחיים. והנה קיי"ל בחולין שביצת שרץ המרוקמת שנקבעה מטמאה משום שרץ. האם מדובר בביצה שעתידה לבקוע שגם היא חשיבה מתה, או שביצה שעתידה לבקוע נחשבת חיה ודוקא ביצת שרץ המרוקמת שלא תבקע לעולם מטמאה משום שרץ?

למה להניח שביצה שעתיד לצאת ממנה שרץ נחשבת חיה
עובר מטמא באוהל?

כי לא מצאתי לראשון או אחרון שמחלק בין חיה למתה.

כדכד כתב:למה להניח שביצה שעתיד לצאת ממנה שרץ נחשבת חיה
עובר מטמא באוהל?

ובכל אופן מעובר אין ראיה, כי אפילו אם הוא טמא (והוא לא), הרי זה טומאה בלועה.

ואם נאמר שביצה היא חיה, אז יוצא שמי ששובר ביצה שנתרקמה בשבת, חייב משום נטילת נשמה.

המדלדל עובר ממעי אמו אינו חייב משום נטילת נשמה כי זו לא נשמה
נדמה לי שחייב משום קוצר