אין מזל לישראל . - אבל " מזל טובים". יש רבים.
פורסם: ג' דצמבר 06, 2022 6:07 pm
בקשר לגד \בגד \ מזל טוב.
חלק א'
מזל טוב - אלפי פעמים מידי יום נאמרת ברכה זו , ובתת מודע שלנו שמקור הברכה - בתנך ובחז"ל,
ושתמיד היתה נפוצה כל כך, ובמוקד ההווי היהודי. איך לא ?
אז ממש לא.
איננה מהתנך ואיננה מחזל ועד לראשונים מוזכרת פחות מעשרה פעמים, דהיינו עד לפני כאלף שנה.
ולמעשה המילה "מזל" מופיעה רק פעם אחת בלבד בתנ"ך.בספר מלכים: [וי"א פעם נוספת בשיכול אותיות "מזרות". "התוציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם" איוב לח.]
"והִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה... וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם". (מלכים ב' כג' ה')
כלומר המילה מוזכרת במשמעות שלילית של אמונה במזלות וכוכבים.
במקורות מוקדמים
אצל שבתי דונולו בחכמוני משנת 982 מצאנו : "שהולכת הלבנה עם כוכב טוב או עם מזל טוב טובה לכל דבר.."
ובפיוט על כיבוש ירושלים בידי הסלג'וקים במאה ה 11 כתבו:
והלך צר לדמשק במזל טוב וברננים. לכדה גם ישב בה כמות מאתים ימים..
ולפני כ 600 שנה [1481] כתב ר משולם מוולטורא :
. ולשם עכבנו בלילה ההוא. וה' שלח לנו מזל טוב. . כן יזכינו לעלות לירושלים ולשוב אל בתינו לחיים ולשלו'.
מההתחלה
אבל אפשר שהמקור הראשון, לאמירת מזל טוב - בשמחות - ובראש ובראשונה בהולדת הבן, הוא מהתרגום יונתן על החומש:
ותאמר לאה בא גד " ואמרת לאה אתא מזלא טבא וכ"ו, וכן פי' רש"י - ומקורו מתרגום יונתן: " תאמר לאה- בא מזל טוב ". [זה תלוי ביחוסו וזמנו של תרגום זה].. ובהמשך הוא נמצא גם ברשבם באבע ברדק ובעוד מפרשים על בגד , בהסבירם שזו היתה משמעות נתינת השם 'בגד'. אבל לא כברכה שנוהגים לאומרה.
תמיד בשמחה
לפני כאלף שנה החלה ברכה זו להתפשט באיטיות ובהגבלה למקרים \ שמחות ספציפיות . ורק מלפני כחמש מאות שנה פרשה כנפיים מבחינה גיאוראפית , עדתית והתרחשותית , היינו שפשטה לארצות רבות, לעדות מגוונות באשכנז, במזרח ,ובספרד . ולשלל אירועים - ולא רק ללידה .
וכך במהלך המאות האחרונות הברכה הפכה לחלק בלתי נפרד מהווי של כל שמחה, ול 'מטבע לשון' – שעולה בכל עת שמחה - על הלשון, מבלי לחשוב שאולי במקור היא בכלל יוחדה למאורעות ספציפיים בלבד .
שכן מובנה המקורי הוא ברכה "ליולדת שרגע הלידה יחול בזמן שבו שולט "מזל טוב", ושמזל זה ילווה את הנולד בכל חייו. ולא חלילה כוכב \מזל כלשהו שסגולותיו שליליות.
ובספר חסידים: "וכן אשה שיושבת על המשבר, אם היא בחדר ובני ואדם בבית יבקשו עליה רחמים ועל הילד שיוולד במזל טוב".
עם הזמן המילה מזל קיבלה משמעות חדשה לציון ארוע חיובי שקורה ממש עכשיו. כלומר כשאומרים "מזל טוב" לא מתכוונים למשהו בעתיד אלא בעצם אומרים "מזל טוב" – להווה, לאירוע המתקיים כעת.
חל שינוי במזל.
למרות שבחז"ל נאמר ש"אין מזל לישראל", כלומר שעם ישראל אינו נתון לשליטת המזלות =שהם קבוצות הכוכבים ויש הטוענים לשליטתם על כל המאורעות בחיי האדם.
וכמבואר המחלוקת במסכת שבת: "איתמר, רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל... שנאמר "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה". גויים יחתו, ולא ישראל".
הדעה המקובלת במפרשים היא שעם ישראל עדיין נתון למזלות, אך בניגוד לגויים, הוא יכול לשנות את המזל על ידי תפילות ומעשים טובים.
אין לו מזל
במובאות דלהלן ניתן להיווכח שנהגו לומר מזל טוב בלידה , ובחתונה, בחופה בקידושין בברית ובקידוש לבנה . [ובבר מצווה יש שנמנעו מכך ,וכך הנוהג בבריסק ועוד]
אבל זה דבר שהתפתח עם השנים שכן "סימנא טבא" תמיד היה, וכבר בגמרא מצאנוהו במשיחת שלמה המלך על הגיחון וכן על אכילת סימנים בר"ה .
ואכן בקידוש לבנה כפי שמופיע במסכת סופרים כ/ב, מופיע: רק "סימן טוב" ולא "מזל טוב" בהקשר זה של קידוש לבנה. וז"ל :ואומר שלוש פעמים: סימן טוב ,סימן טוב, סימן טוב, לכל ישראל".
פיוט בלי מזל.
. .גם בפיוטים קדומים לשמחת כלולות רואים אנו שידו של "סימן טוב" על העליונה, ואנו מוצאים כמעט תמיד את הביטוי "סימן טוב", ולא "מזל טוב", כגון בטורים אלו:
"סימנם יהיה סימן טוב" "המאורסים יהי סימנם טוב" (בפיוט 'ארוסים אשר נתארסו' לסעודת אירוסין).
קיבלנו שיש מקומות שאומרים סימן טוב ,ובמקומות אחרים אומרים "מזל טוב".
חלק ב- בהמשך.
חלק א'
מזל טוב - אלפי פעמים מידי יום נאמרת ברכה זו , ובתת מודע שלנו שמקור הברכה - בתנך ובחז"ל,
ושתמיד היתה נפוצה כל כך, ובמוקד ההווי היהודי. איך לא ?
אז ממש לא.
איננה מהתנך ואיננה מחזל ועד לראשונים מוזכרת פחות מעשרה פעמים, דהיינו עד לפני כאלף שנה.
ולמעשה המילה "מזל" מופיעה רק פעם אחת בלבד בתנ"ך.בספר מלכים: [וי"א פעם נוספת בשיכול אותיות "מזרות". "התוציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם" איוב לח.]
"והִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה... וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם". (מלכים ב' כג' ה')
כלומר המילה מוזכרת במשמעות שלילית של אמונה במזלות וכוכבים.
במקורות מוקדמים
אצל שבתי דונולו בחכמוני משנת 982 מצאנו : "שהולכת הלבנה עם כוכב טוב או עם מזל טוב טובה לכל דבר.."
ובפיוט על כיבוש ירושלים בידי הסלג'וקים במאה ה 11 כתבו:
והלך צר לדמשק במזל טוב וברננים. לכדה גם ישב בה כמות מאתים ימים..
ולפני כ 600 שנה [1481] כתב ר משולם מוולטורא :
. ולשם עכבנו בלילה ההוא. וה' שלח לנו מזל טוב. . כן יזכינו לעלות לירושלים ולשוב אל בתינו לחיים ולשלו'.
מההתחלה
אבל אפשר שהמקור הראשון, לאמירת מזל טוב - בשמחות - ובראש ובראשונה בהולדת הבן, הוא מהתרגום יונתן על החומש:
ותאמר לאה בא גד " ואמרת לאה אתא מזלא טבא וכ"ו, וכן פי' רש"י - ומקורו מתרגום יונתן: " תאמר לאה- בא מזל טוב ". [זה תלוי ביחוסו וזמנו של תרגום זה].. ובהמשך הוא נמצא גם ברשבם באבע ברדק ובעוד מפרשים על בגד , בהסבירם שזו היתה משמעות נתינת השם 'בגד'. אבל לא כברכה שנוהגים לאומרה.
תמיד בשמחה
לפני כאלף שנה החלה ברכה זו להתפשט באיטיות ובהגבלה למקרים \ שמחות ספציפיות . ורק מלפני כחמש מאות שנה פרשה כנפיים מבחינה גיאוראפית , עדתית והתרחשותית , היינו שפשטה לארצות רבות, לעדות מגוונות באשכנז, במזרח ,ובספרד . ולשלל אירועים - ולא רק ללידה .
וכך במהלך המאות האחרונות הברכה הפכה לחלק בלתי נפרד מהווי של כל שמחה, ול 'מטבע לשון' – שעולה בכל עת שמחה - על הלשון, מבלי לחשוב שאולי במקור היא בכלל יוחדה למאורעות ספציפיים בלבד .
שכן מובנה המקורי הוא ברכה "ליולדת שרגע הלידה יחול בזמן שבו שולט "מזל טוב", ושמזל זה ילווה את הנולד בכל חייו. ולא חלילה כוכב \מזל כלשהו שסגולותיו שליליות.
ובספר חסידים: "וכן אשה שיושבת על המשבר, אם היא בחדר ובני ואדם בבית יבקשו עליה רחמים ועל הילד שיוולד במזל טוב".
עם הזמן המילה מזל קיבלה משמעות חדשה לציון ארוע חיובי שקורה ממש עכשיו. כלומר כשאומרים "מזל טוב" לא מתכוונים למשהו בעתיד אלא בעצם אומרים "מזל טוב" – להווה, לאירוע המתקיים כעת.
חל שינוי במזל.
למרות שבחז"ל נאמר ש"אין מזל לישראל", כלומר שעם ישראל אינו נתון לשליטת המזלות =שהם קבוצות הכוכבים ויש הטוענים לשליטתם על כל המאורעות בחיי האדם.
וכמבואר המחלוקת במסכת שבת: "איתמר, רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל... שנאמר "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה". גויים יחתו, ולא ישראל".
הדעה המקובלת במפרשים היא שעם ישראל עדיין נתון למזלות, אך בניגוד לגויים, הוא יכול לשנות את המזל על ידי תפילות ומעשים טובים.
אין לו מזל
במובאות דלהלן ניתן להיווכח שנהגו לומר מזל טוב בלידה , ובחתונה, בחופה בקידושין בברית ובקידוש לבנה . [ובבר מצווה יש שנמנעו מכך ,וכך הנוהג בבריסק ועוד]
אבל זה דבר שהתפתח עם השנים שכן "סימנא טבא" תמיד היה, וכבר בגמרא מצאנוהו במשיחת שלמה המלך על הגיחון וכן על אכילת סימנים בר"ה .
ואכן בקידוש לבנה כפי שמופיע במסכת סופרים כ/ב, מופיע: רק "סימן טוב" ולא "מזל טוב" בהקשר זה של קידוש לבנה. וז"ל :ואומר שלוש פעמים: סימן טוב ,סימן טוב, סימן טוב, לכל ישראל".
פיוט בלי מזל.
. .גם בפיוטים קדומים לשמחת כלולות רואים אנו שידו של "סימן טוב" על העליונה, ואנו מוצאים כמעט תמיד את הביטוי "סימן טוב", ולא "מזל טוב", כגון בטורים אלו:
"סימנם יהיה סימן טוב" "המאורסים יהי סימנם טוב" (בפיוט 'ארוסים אשר נתארסו' לסעודת אירוסין).
קיבלנו שיש מקומות שאומרים סימן טוב ,ובמקומות אחרים אומרים "מזל טוב".
חלק ב- בהמשך.