פורום אוצר החכמה

זה ידוע שמסכת נזיקין התחלק לשלשה חלקים, ב"ק ב"מ ב"ב.
אכן זה איני מבין למה נקראו כל חלק "בבא" במקום "חלק" (או משהו דומה לזה).
מה הקשר בין חילוק מסכת נזיקין לשלש לענין של בבא (שער) שהוא האמצעי להיכנס לעיר או מקום מסויים.
האם דיברו בזה המפרשים?
וכן אנו רוצה לדעת למה התוספתא למס' כלים שנתחלק לשלש חלקים גם כן נקראו ב"ק ב"מ ב"ב.

רס"ג באמונו"ד (ועכ"פ אבן תיבון המתרגמו) משתמש הרבה במילה "שער" בתור "נושא, עניין". כמדומה שכך בעוד ספרי קדמונים, אולי אפילו קראו שמות ספריהם כך. כמדומה שהמפרש אמונו"ד בעל שביל האמונה מסביר את העניין, אולי גם בביאורי מילים זרות שצירף לספר.
נ.ב. אני כותב כעת מהזיכרון ואין הספר תח"י.

ובכן יתכן שיסוד הדברים נטוע הרחק לאחור כבר בלשון חז"ל. שלקיבוץ עניינים החונים תחת כותרת/קטגוריה אחת (גם אם כללית ורחבה) קראו "בבא".

חכם אחד כתב לי באישי:

מה שאתה קורא "חלקים" היה נקרא בזמנם "שערים".
הא ותו לא מידי.
אין זה קשור לאמצעי להכנס למקום מסויים.
כמו"כ השערי תשובה לרבינו יונה, השער הראשון.. השער השני.. השער השלישי.. הרביעי.. זה חלקים ולא אמצעי להכנס לשום מקום.
יש עוד ספרים מזמן הגאונים והראשונים שנקראו "שערים" ע"פ חלקים.

גם אני שמעתי כן, אבל יש לך מקורות לענין הזה? האם מצינו "שער" בלשון חז"ל במובן "חלק" בעוד מקומות? היאך זה נגזר מהמילה התנכ"י?
ידוע לי שיש שערי שבועות במיוחס (בטעות) לרי"ף, איזה עוד ספרים משתמשים בשם "שער" במובן הזה מזמן הקדמונים?

צופה_ומביט כתב:רס"ג באמונו"ד (ועכ"פ אבן תיבון המתרגמו) משתמש הרבה במילה "שער" בתור "נושא, עניין". כמדומה שכך בעוד ספרי קדמונים,....

חובות הלבבות

צופה_ומביט כתב:רס"ג באמונו"ד (ועכ"פ אבן תיבון המתרגמו) משתמש הרבה במילה "שער" בתור "נושא, עניין". כמדומה שכך בעוד ספרי קדמונים, אולי אפילו קראו שמות ספריהם כך. כמדומה שהמפרש אמונו"ד בעל שביל האמונה מסביר את העניין, אולי גם בביאורי מילים זרות שצירף לספר.
נ.ב. אני כותב כעת מהזיכרון ואין הספר תח"י.

ובכן יתכן שיסוד הדברים נטוע הרחק לאחור כבר בלשון חז"ל. שלקיבוץ עניינים החונים תחת כותרת/קטגוריה אחת (גם אם כללית ורחבה) קראו "בבא".

בדקתי עכשיו, וב"ה זכרתי נכון.
הנה קישור לביאורי מילים זרות שם:
https://tablet.otzar.org/#/book/6165/p/ ... /0/end/0/c

מעניין, הוא מציע שגם המילה "שער" לתיאור ערך המטבעות היא מאותה משמעות.

אני פעם שמעתי מהרב בית כנסת שלנו שלרוב המסכתות יש נושא כללי שעוסקות בו אבל לשלושת הבבות כ"א עוסקת בהרבה נושאים שבכולם(ג' הבבות) הם נוגעים אחד בשני ולכן רצו ששמם יהיה יחסית שווה ולכן קראו שמם כולם ''שער'' שזה פתח לנושאים ההלו שהם שווים.

ר_חיים_הקטן כתב:זה ידוע שמסכת נזיקין התחלק לשלשה חלקים, ב"ק ב"מ ב"ב.
אכן זה איני מבין למה נקראו כל חלק "בבא" במקום "חלק" (או משהו דומה לזה).
מה הקשר בין חילוק מסכת נזיקין לשלש לענין של בבא (שער) שהוא האמצעי להיכנס לעיר או מקום מסויים.
האם דיברו בזה המפרשים?
וכן אנו רוצה לדעת למה התוספתא למס' כלים שנתחלק לשלש חלקים גם כן נקראו ב"ק ב"מ ב"ב.

עי' פתיחת התוספות יום טוב לסדר נזיקין שמסיים בזה"ל: נשאר לבאר מלת בבא, ואומר כי ביאורו 'פתח' וכו' והרבה מן המחברים שמחלקים שערי ספריהן וקורין לכל חלק בשם פתח או שער, ומה מאד יוצדק שם פתח למשנה לפי ששערי דיני תורה סגורין הם מבוא, ותושבע"פ שהיא המשנה פותחת אותם, וזה השער לה' צדיקים יבואו בו. עכ"ל

נראה בפשטות, משום שרוב ענייני מסכת נזיקין שייכים לדיינים, וקרא כתיב, שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ וגו'.

בתוספתא מסכת כלים גם מחולקת לבבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא ושם התירוץ הזה לא נכון
אלא על כרחך כדברי הרבנים לעיל ש"בבא" אינו דוקא דלת כניסה

תירוץ זה אינו, כי אין כאן כ"כ קושיא. אבל הפירוש הזה ודאי אינו נכון בכלים. מאידך, ייתכן שמי שחילקו את מסכת כלים לבבות, בתוספתא, חילקוה ע"ד חלוקת מסכת נזיקין, שבמשנה, וקראו לחלקים באותה הלשון.

לא נראה לי למצוא תירוץ מקומי לכל אחד מהמקרים כאשר כתבו כבר תירוץ פשוט שמיישב הכל, ששער הוא סוג של חלק

הייתי יכול לומר את אותו דבר על הסבר אחר שהובא כאן, אבל אני לא אומר, כי אני מכבד את אומרו. מציע לך גם לאמץ את המנהג הזה, ולכבד אחרים. הועל לא יועיל, הזק לא יזיק.

אגב, חיפשתי עכשיו ומצאתי מובאה מעניינת, על "דייני דבבא", שיש מי שמפרש על שער בית דין (בכל שעריך), ויש מי שמפרש על דיינים, הבקיאים בג' הבבות. אפשר גם להלעיג על הפירוש הזה, בגלל מסכת כלים וכו', אבל, ישמע חכם ויוסף לקח.

https://www.dirshu.co.il/%D7%9E%D7%99-% ... %95%D7%9D/

ואגב, בעניין זה. הייתי רוצה לומר שיש כאן כפל משמעות, שהרי דבבא הוא מלשון ריב (ההוא גברא דרחמיה קמצא ובעל דבביה בר קמצא), דהיינו דיני ממונות (והא ודאי שייך בכ"ז ובכ"מ), וגם מלשון שער, כנזכר.

מה שכתבתי מקודם זו דעתי על הפירוש הזה לגופו ולא על מי שאומר אותו
אני מכבד את החברים אבל זה לא מונע ממני לומר את דעתי על איך שנראים לי הדברים

כדכד כתב:מציע לך גם לאמץ את המנהג הזה,

אולי את חבריך אתה מכבד, אבל את שאינם חבריך אתה עדיין ממשיך לבזות. ניפגש בדיונים אחרים, ונמשיך בהם לפי טעמך.

צר לי שאתה רואה בדבריי פגיעה אישית.
לא התכוונתי להתייחס אליך אישית ובכתבי "מכבד את החברים" לא התכוונתי לאפוקי מי שאינו חבר אלא לכלל חברי הפורום באשר הם.
דבריי התייחסו רק לגופם של דברים לאמור שלא התכוונתי לייחס עקימות לאומר או לעצם החשיבה הזו אלא שהמסלול בו הלכת נראה לי מפותל מדי כאשר הדרך שהוצעה קודם היתה נראית לי יותר ישרה.
אני כותב את הדברים האלה כהתנצלות ונסיון להסבר של מה שכתבתי קודם. בדרך כלל אני משתמש לשם כך בהודעה פרטית אולם כיוון שהבעת את היפגעותך ברבים אני רואה צורך לכתוב זאת ברבים.
מקובל עלי אם אינך רוצה להמשיך בדיון הזה בנושא הבבות או בכל נושא אחר.
אולם אם התנצלותי לא שכנעה אותך אני מבקש שתחזור אלי בפרטי כי אני די משוכנע שאם נפגעת לא הבנת כוונתי ואולי בפרטי אצליח להסביר יותר

לגבי "שערי תשובה" לרבינו יונה, לכאורה שם זה לקוח מהתפילה הידועה המובאת בירושלמי, "פתח לנו שערי" וכו', ולקראת סופה [אחר לפני האחרון] "שערי תשובה".
וספר זה "פותח שער לדופקי בתשובה".
לכן הוא "שערי תשובה".
כ"ז "שער" כפשוטו.
אלא שי"ל שבו בזמן הוא שימוש מחוכם במילה זו כי באמת היא נהגה בזמנם גם לציון "נושא/עניין/חלק" כנ"ל.

גם ספר "שערי קדושה" לרח"ו כך.
השם "שערי קדושה" נמצא בתפילה הנ"ל,
ורח"ו מסביר בעצמו [בהקדמה] להדיא שכוונתו מלשון "שער" כפשוטו:

וקראתיו, שערי קדושה, ובו אבאר סתרים, לא שערום הראשונים אשר היו לפנינו, כי אני קבלתים מפה איש קדוש, מלאך ה' צבאות, מורי האר"י לוריא ז"ל. ולהיותם רזי עולם ותעלומות סתרים, אגלה טפח ואכסה אלפים אמה, ואפתח בדוחק שערי הקדושה, כמחט סדקית, ומי שיהיה ראוי יזכה להכנס לפני לפנים.

ועכ"ז משמש אצלו לשון "שער" גם ל"עניינים", כמו שכתב שם:

החלק הראשון יתחלק לששה שערים וכו'

וכן עזה"ד.

היום עסקתי בסוגיה שיש בה מקבילות בין מס' שבת למס' ביצה (שזה די הגיוני ומצוי). באחד האחרונים ראיתי שכתב "ולפי מ"ש בבבא קמא".. וציטט חלק מהענין הנדון. בהתחלה הופתעתי כי לא ידעתי שיש במסכת בבא קמא גם כן על זה
אולם אח"כ גיליתי שכוונתו "בפיסקא הראשונה של הדברים בענין".
אמור מעתה: בבא קמא הוא חלק ראשון ואין לזה שום קשר לשער שנכנסים דרכו או דנים בו דינים