הודעהעל ידי צורב מתחיל » ג' אוקטובר 25, 2022 11:44 pm
לכאו' ודאי כשהאב לוקח לצורך הילד אין נידון לאסור, כי אין זכות לאחר להזיק לילד. (ומסתברא שבכל מקרה שהאב חושב שאי"ז טובת הילד זה היזק עבורו אף אם גלוי וידוע לפני יודע תעלומות שהאב טועה, כי כיון שכך דעת האב, נזק הוא לבן לנהוג אחרת).
כל הנידון הוא כשהאב לוקח עבור עצמו דלכאו' אין התינוק זוכה לעצמו, ומציאתו וכדו' לאביו מפני דרכי שלום, וא"כ רשאי האב ליקח לעצמו. ובזה מחדש הרב "תוכן" שאם היינו שואלים הנותן היה נותן ע"מ שאין לאב רשות (למה?), וא"כ אף בלא זה הו"ל מקנה ע"מ שאין לאביו רשות בו.