מצאנו פעמים רבות בש"ס שנחלקו תנאים או אמרואים באומדן הדעת של בני אדם. כגון זמנו של שטר מוכיח עליו (והמחלוקת היא גם לגבי גט אם מתכוון לגרש מעכשיו או לא ) וכדו'.
אני מתקשה בהבנת מחלוקות אלו.
האם נחלקו מהי דעת בני אדם?
האם זה שייך למחלקת החזקות כמו אין אדם פורע תוך זמנו וכדו' או אולי זה נכנס לגדרי תקנות חכמים לפי שכך בני אדם סבורים.
ומה הדין באחד שיטען בתוקף שהוא חריג? האם אומרים בזה בטלה דעתו?
אשמח להפנייה למקור המבאר באופן כללי מחלוקות אלו או מחלוקות מסוימות באופן סצפיפי.
תודה מראש.