קיבלתי באימייל.
אינני בקיא בנושא הנידון, ושמא יועיל לבקיאים.
כמובן אם יש הערות והשגות, או לאידך הסכמה ברורה, זה המקום לכתוב.
שילה צבי כתב:הדברים נראים לכאו' מסתברים.
אבל אצלי לפחות זה מחזק את התחושה שיש בסוגיא כ"כ חמורא ערפול כ"כ גדול. ולענ"ד זה דבר מדהים שיש שתי סוגיות, שהם נוגעות להכי הרבה תחומין בהלכה, ודווקא בשתיהם יש כל כך פער בין הדעות ועמימות שנדירה בעולם הש"ס והפוסקים.
זמנים- שנוגע להמוני תחומים- תפילה ושבת וחגים וצומות והפסק טהרה ועוד ועוד, וכל אדם פוגש את זה כמה פעמים ביום- ואין לנו בזה שום דבר ברור! וכמו שכתוב בקונטרס הנ''ל (ובכל המלקטים) שאנחנו לא יודעים מה גדולי ישראל סוברים בדברים אלו (רק להמחיש, פעם הייתי במקום שיש הרים גבוהים שמסתירים את השקיעה, ושאלתי את המרא דאתרא מה עושים עם הפסק במקום זה, ואילו הרים מנקים ואילו לא, והוא ענה שהוא יודע שזה מסובך אבל סופו של דבר הולכים על פי הלוח המקומי)
שיעורים- כנ"ל נוגע להמוני תחומים- וכל רגע ורגע אדם שואל עצמו אם אכל כביצה או כזית וכו 'וכו'. וגם בזה יש פער עצום בין השיטות (למעשה! לא שמישהו מצא כתב יד של ראשון עלום, אלא בין פוסקי דורנו ממש!) והסוגיא באופן כללי עמומה ביותר (עד שמישהו יכול לכתוב ששמע מהגרש"ז שהשיעור של 28 סמק הוא גדול מאוד, ואפשר אפילו 19, ו 17, וכו', והרי זה נוגע לכל אדם מישראל כל רגע כמעט ואנה אנו באים).
ולהדגיש שזה לא כמו סוגיות אחרות כמו הימנק בלולב וכדו', שמקסימום תחמיר או תסמוך על בן דוד שלך שאמר שהיה אצל הגאון וכו' שאמר וכו'. כי סוגיות אלו פעם לקולא ופעם לחומרא, ואי אפשר לא לדעת מתי שקיעה או כמה זה כזית.
הערה אחרונה: כמדומה שדווקא בסוגיות אלו חז"ל נתנו שיעורים הכי פשוטים וניכרים לכל אדם (כמו שכתוב באוצר הגאונים לביצה), ודווקא בהם אנחנו כ"כ נבוכים
עושה חדשות כתב:קיבלתי באימייל.
אינני בקיא בנושא הנידון, ושמא יועיל לבקיאים.
כמובן אם יש הערות והשגות, או לאידך הסכמה ברורה, זה המקום לכתוב.
קו ירוק כתב:הדברים שבמאמר פשוטים בתכלית.
אם יש בירושלים מקומות גבוהים שבהם בעומד רואה את השפלה ומפאת גובהו השמש שוקעת מאוחר יותר, זוהי השקיעה מההר, שעליה החמיר הגרא"ז וכבר כתב הגר"י מרצבך והרגר"ש ווזנר שלא נהגו לחשוש לחששו של הגרא"ז אף לא לחומרא, כי השמש נראית בעניים, ואכמ"ל.
אבל שאר המקומות שבהם לא רואים את השפלה השקיעה היא שקיעה מישורית, ואדרבא, יש מקום להחמיר לשקיעה מוקדמת למשל בעיר העתיקה כמאמר רבי יוסי יהי חלקי עם מכניסי שבת בטבריה.
וההמצאה הזו שכל העיר נגררת אחר מקום מסוים בטעות יסודית יסודה, ובשגיאה בדברי הבית דוד אודות חברון, כי הזמן שהוא נתן זה סימן לעזר כמה דקות טובות קודם השקיעה בכלל.
עושה חדשות כתב:בין אם הדברים פשוטים בתכלית ובין אם הם רק לכאורה מסתברים, או אפילו נסתפק בכך שלא הוכרע להיפך,
איך יתכן להמשיך את המצב הזה בו זמני הלוחות מכשילים את הציבור בספק של איסורים דאורייתא???
בעיני ראיתי ולא פעם אחת, יהודים ירא"ש מתעסקים בחשמל (לדוג') בער"ש עד ב' וג' דקות לפני הזמן הרשום בלוח!
האם ספו וגם כלו גודרי גדר העומדים בפרץ?
מקדש מלך כתב:עושה חדשות כתב:בין אם הדברים פשוטים בתכלית ובין אם הם רק לכאורה מסתברים, או אפילו נסתפק בכך שלא הוכרע להיפך,
איך יתכן להמשיך את המצב הזה בו זמני הלוחות מכשילים את הציבור בספק של איסורים דאורייתא???
בעיני ראיתי ולא פעם אחת, יהודים ירא"ש מתעסקים בחשמל (לדוג') בער"ש עד ב' וג' דקות לפני הזמן הרשום בלוח!
האם ספו וגם כלו גודרי גדר העומדים בפרץ?
בספרו של הרב קארפ מזהיר לשבות ממלאכה 10 דקות לפני הזמן מטעמים אלו.
גם שמעתי בשם מדריכות כלות חשובות שמזהירות לתלמידותיהן לעשות 10 דקות לפני השקיעה שבלוחות.
וכמדומני גם שהרבה לוחות מציינים את שני הזמנים.
לוח ההלכות והמנהגים כתב:
לוח עתים לבינה כתב:
עושה חדשות כתב:לוח ההלכות והמנהגים כתב:לוח עתים לבינה כתב:
מה דעתכם?
פלוריש כתב:אצלנו במעלה אדומים, השמש נעלמת מהעין 20 דקות לפני הזמן שכתוב בלוח.
עזריאל ברגר כתב:ואיני יודע אם הדבר מוכרע אצל רב היישוב, או שזה לחומרא וכדו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 73 אורחים