זהירות בכתובות

[גם אני אודך]

יום א' לסדר "לכן ["לכן", ראשי תיבות: "נ'א ל'בדוק כ'תובה"] אמור הנני
נותן לו את בריתי שלום" תשפ"ב.

עתה שמתחילים ללמוד מסכת כתובות, משמים עוררו ומצאו הרבה כתובות שחסר
מילים עם טעיות, ויש מהם ממש לעיכובא שצריך מיד לעשות כתובה חדשה.
א) אמר לי הדיין הגה"צ רבי יעקב יוסף כהן שליט"א דומ"צ בשטפנשט ומחשיבי
הרבנים בשכונת זכרון מאיר, שמצא כתובות המשווקים בחנויות בשנה האחרונה
שכתוב: "ואוקיר ואפרנס", וחסר המילה "ואיזון", שצריך שיהיה כתוב: "ואוקיר
ואיזון ואפרנס", וכיון שחסר המילה "ואיזון" הכתובה פסולה, כמבואר
בפוסקים, וכל אברך שהתחתן בשנה הזאת, יבדוק בביתו הכתובה אם לא חסר שם
המילה "ואיזון".
ב) אמר לי הרה"ג רבי יהודה טייטלבוים שליט"א, היות שהוא מסדר חופות,
ובודק הכתובות לפני החופה, מצא לאחרונה כתובות שכתוב "כסוף צרוף", במקום
שיהיה כתוב "כסף צרוף", ויש לעיין אם כשר כתובה זו, ואכמ"ל,
לכן כדאי שכל אחד כמה ימים לפני החתונה, שיתן הכתובה למורה הוראה מובהק
שבקי בהלכות כתובות, שיעבור היטב על הכתובה, שאין שום טעיות גם בנדפסים,
וגם בשמות האנשים והנשים. כידוע שצריך לדעת היטב גם האיך לרשום השמות
בכתובה כראוי וכנכון.
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"

[גימפעל]

קמח טחון.

[חלא בר חמרא]

אינני מבין מדוע לזרוע פחד לחינם.
שני המקרים שצויינו כאן לכאורה אינם מהוים פסול בכתובה.
'ואיזון'- אין שום חיוב לפרט חיובי מזונות, ואינו אלא לשופרא דשטרא. המעכב הוא רק חיוב מאתיים זוז.
שוב ראיתי להלן שהנחלת שבעה סי' י"ב סק"כ פוסל. ובטלה דעתי. אם כי עדיין להלכה שמעתי רבנים המקילים וכפי שהובא ג"כ להלן. ואכמ"ל

'כסוף צרוף'- בזה אכן יש יותר מקום לדון, אבל נראה שכשר מג' טעמים.
א' והוא הברור- אין חיוב כלל לכתוב זקוקים כסף צרוף, כי לרוב הפוסקים באה"ע סי' ס"ו זה רק מנהג שנהגו להוסיף מעבר לחיוב כתובה מדינא.
ב'- גם אם יכתוב רק 'מאה זקוקין' בלי לפרט איזה מטבע- אזלינן בתר המנהג עי' חו"מ סי' מ"ב סעיף ט"ו. ויל"ע בזה.
ג'- טעות דמוכח איננה פוסלת כמבואר בחו"מ סי' מ"ג.

[חולין]

גם אני הקטן אינני מבין מה הנידון הכה חשוב בענין ה'ואיזון'. [כמדומני לא בפעם הראשונה], ואף שמצאו כן בנחלת שבעה, הלא לכאורה הדבר ברור ששם היה מקום לטעות שנתכוין להדיא לפטור עצמו מחיובו לזון, אבל בנוסח בן זמננו שהוא ידוע כמודפס למאות ואלפים, וכי אם יבא הבעל ויטען: אנכי בכוונה הלכתי לחפש בשוק כתובה שאין כתוב בה 'ואיזון' והסכמתי עם אשתי שהיא מוחלת לי על חיובי המזונות, וכי יהיה מי שיקבל זאת? [וכך כמדומני ששמעתי מא' מזקני הדיינים זצ"ל בפעם הקודמת] ולפלא לי שפרסמו בשם רבנים חשובים להחליף את הכתובה.

[שמש]

עיקר חיוב מזונות הוא מתקנ''ח וחייב בו אף אם לא נכתב בכתובה. וזאת מלבד שמשנכתב ''ואנא במימרא דשמיא אפלח ואוקיר ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין וכו'...'' הרי מזונות בכלל.

[כדכד]

לדינא אני נוטה להסכים עם דברי כת"ר אך אם חוב המזונות נכלל ב"אפלח ואפרנס" לשם מה תיקנו לכתחילה כן לכתוב? אולי מזה ראיה שפרנסה היא שאר צרכים חוץ ממזונות ומזונות אינם בכלל פרנסה?

[חולין]

לדינא אני נוטה להסכים עם דברי כת"ר אך אם חוב המזונות נכלל ב"אפלח ואפרנס" לשם מה תיקנו לכתחילה כן לכתוב? אולי מזה ראיה שפרנסה היא שאר צרכים חוץ ממזונות ומזונות אינם בכלל פרנסה?

עיין מהרש"א יבמות דף סד עמוד א ד"ה יוציא
"ואפשר לומר דאיני זן ואיני מפרנס לאו הוא מזונות לחודייהו דפרנסה הוא דבר אחר בלא מזונות וק"ל". ואולי יש בזה דברים מפורשים יותר [ולפי זכרוני יש שביאר שהכוונה לכסות וכדו'].
ועיין בפירוש הכתובה בשו"ת התשב"ץ [חלק ג סימן שא]
ואפרנס - אין בכלל פרנסה מזונות אלא שאר צרכים וכן לשון התלמוד (כתובות ס"ג ע"א) האומר איני זן ואיני מפרנס. ואפי' בדברים שאינן בין איש לאשתו שייך לשון פרנסה כגון להשיא בתו אל יתפרנסו בנותי מנכסי (כתובות ס"ח ע"ב) לפרנסה שמין באב (שם ע"א) ואפי' להשיא אחרים אמרי' (כתובות ס"ז ע"א) יתום ויתומה שבאו להתפרנס וכל חיובי האיש לאשתו יותר מהמזונו' כגון תכשיטין ונותן לה מעה כסף לצרכיה בכל שבת כמ"ש בפ' אף על פי (ס"ד ע"ב) ומדור הכל בכלל הפרנסה.

[חלא בר חמרא]

התפרסמו כעת מכתבים מהגר"ש אלתר שליט"א להכשיר

כתובה.jpg (180.15 KiB) נצפה 1478 פעמים

unnamed.jpg (163.79 KiB) נצפה 1478 פעמים