פורום אוצר החכמה

האם מצאנו במקורות, ש'חיבוק' הוא ביטוי של צער, הספד וכדומה?
לעת עתה ראיתי בתורה תמימה, המסביר את "והכסיל חובק את ידיו", כביטוי לצער.
אבל דרוש לי מקור קדום ומוסמך יותר.

תודה רבה!

לגבי חיבוק ידיים ראה שבת י ע"א ורש"י שם
(וראה כל עצמותי תאמרנה של ארליך פרק ה)

ראה שו"ע, בעיקר שועה"ר סימן צא

תודה לכם.
נראה שלא דייקתי בשאלתי.
לא נתכוונתי לחיבוק הידיים, אלא לחיבוק ממש.
מצאתי למשל, שחיבקו את גוף הנפטר (לפני או אחרי מותו) כביטוי לצער. כן משמע מההקשר.

יכול להיות שיש מקורות במאמרו של א' קוסמן על נשיקת המתים (תרביץ סה).

ייש"כ גדול!!
לא מצאתי שם דיון בענייני, אבל המאמר בהחלט עוזר, שממנו ניתן לומר, כשם שבמקורות הקדומים הקפידו לנשק את הנפטר כביטוי של פרידה, כך גם נהגו לחבקו. היינו, חיבוק הנפטר אינו ביטוי לצער ולהספד אלא פרידה!
ומעתה שמא כן יש לפרש את ירושלמי, שבת ב ז, שבפטירת ר' אליעזר: "נכנס רבי יהושע וחלץ את תפיליו והיה מגפפו ומנשקו ובוכה" (הובא במאמרו של קוסמן).

מצאתי עניין דומה גם אצל ר' ישמעאל כשנהרג רשב"ג, בתדא"ר פרק ל (אות כב) ואדר"נ נו"ב פרק מא.