פורום אוצר החכמה

הדרים בחו"ל ונוהגים יו"ט שני, מחוייבים ונזהרים גם באמירה לעכו"ם על המלאכות האסורות.

ואם באו לאר"י ועדיין נוהגים ביו"ט שני, שלא השתקעו כאן, לענין אמירה ליהודי בן אר"י, נחלקו הפוסקים, וכמדומה נהגו להקל.

ויל"ע לגבי אמירה לנכרי שהוא בן אר"י, הרי גם אם היה ישראלי אין לו לנהוג יו"ט שני.

אמנם גם נכרי בן חו"ל קשה להבין מה שייך אצלו כביכול מנהג אבותינו וכו'.

ועכ"פ המנהג בישיבות באר"י שיש בהם הרבה בני חו"ל, שהגויים עובדי המטבח עושים את כל המלאכות ביו"ט שני של שבועות, ובכללם מלאכות שאין בהם שום צורך לבני אר"י אלא רק לצורך הכנת המאכלים המיוחדים לסעודת יו"ט עבור בני הישיבה שהם בני חו"ל.

ואותם גויים עובדי המטבח, בני תאילנד או פילפינם הם, ואין דעתם להשתקע באר"י. לו היו בני ברית הרי היו מחוייבים ביוט"ש.

וצ"ע.

א. אמירה לישראל שונה בכמה דברים מאמירה לנכרי, ולכן אין הכרח לומר שאם התרנו אמירה לישראל נתיר גם אמירה לנכרי הדר בארה"ק.
ב. לגבי המטבח - ייתכן שיש בזה היתרי קבלנות וכיו"ב, ועכ"פ עיקר הבישול מותר ביו"ט, ואם המבשלים עושים זאת באופן האסור - לית לן בה, כידוע בהלכות אמירה לנכרי.

עושה חדשות כתב:ואותם גויים עובדי המטבח, בני תאילנד או פילפינם הם, ואין דעתם להשתקע באר"י. לו היו בני ברית הרי היו מחוייבים ביוט"ש.

לאו דווקא, וכידוע שרבים מהם שואפים להשתקע.
ועכ"פ רבים באים לזמנים ארוכים וכיו"ב, וכלל לא ברור לי שבני ברית בכגון דא חייבים ביוט"ש, כמבואר בארוכה בפוסקים.

יש"כ.

באמת נראה דל"ש לומר שאם אין דעת הגוי להשתקע כאן, נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם. וכמו לאידך גיסא שא"א להתיר אמירה לנכרי חצי שעה אחרי השקיעה בטענה שלפי ארץ מוצאו אם היה יהודי היה נוהג כשי' ר"ת לקולא.

ומש"כ לעיל שנהגו להקל באמירה ליהודי וכו', העירוני שזה טעות, ועיקר ההכרעה בזה היא לחומרא.

לכאו' כל תוספת שבת כך דינה, שאף אם מותר לומר ליהודי אחר לעשות מלאכה, מ"מ אמירה לעכו"ם מותרת. לא כך?

עושה חדשות כתב:לכאו' כל תוספת שבת כך דינה, שאף אם מותר לומר ליהודי אחר לעשות מלאכה, מ"מ אמירה לעכו"ם מותרת. לא כך?

משהו בדבריך מגומגם. כדאי שתתקן אותם, ואז נבין מה שאלת.

נכון. ט"ס.

עושה חדשות כתב:לכאו' כל תוספת שבת כך דינה, שאף אם מותר לומר ליהודי אחר לעשות מלאכה, מ"מ אמירה לעכו"ם אסורה. לא כך?

עושה חדשות כתב:נכון. ט"ס.

עושה חדשות כתב:לכאו' כל תוספת שבת כך דינה, שאף אם מותר לומר ליהודי אחר לעשות מלאכה, מ"מ אמירה לעכו"ם אסורה. לא כך?

בשו"ע הרב סימן רסא סעיף ג' כותב במפורש שהיא מותרת (וראה המ"מ שנסמנו שם במהדורה החדשה הערה מד).

עזריאל ברגר כתב:בשו"ע הרב סימן רסא סעיף ג' כותב במפורש שהיא מותרת

יש"כ. וכ"ה ברמ"א שם סעיף א.

על אמירה לנכרי באר"י ביו"ט שני ע"י בן חו"ל, ע' שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן עג וחלק ד סימן קז.