פורום אוצר החכמה

הגמ' במס' ביצה כו: דנה אי יש מוקצה לחצי שבת והביאה ראיה מבכור שנולד ביו"ט ומומו עמו שלכאורה נדחה כשנולד ונראה אח"כ.
להלכה נפסק באו"ח ש"י ס"ג שמותר ואין מוקצה לחצי שבת ובתצח סעיף ט נפסק שבכור שנולד ומומו עמו ונראה ביו"ט מותר.
הראשונים והאחרונים דנים באופן שנולד הבכור תם ביו"ט והומם בו ביום האם גם אז נאמר שאין מוקה לחצי שבת או ש/אז אסור.
בטעם האיסור כתבו המאירי והשיטמ"ק והתו"י (הובא במהרש"א) שכשלא העלה על דעתו אפשרות שיהיה מותר אין להתיר גם אם קרה בסוף באמצע השבת או החג שהותר.
שאלתי שתי שאלות:
א. ראיתי גם בפסקי תשובות וגם בליקוטי דברי הרב שבמשנ"ב עוז והדר וגם בכף החיים תצח ס"ק פב שדעת השו"ע הרב להתיר בכה"ג, אך לא מצאתי כלל בשו"ע הרב שמתייחס לזה. בפסק"ת הביא שבתצח סעיף יח סתם ומשמע להיתר ואיני מבין האם מכך שלא התייחס לזה יש ללמוד היתר.
אודה למי שיביא לי ראיה מהשו"ע הרב מה הוא סובר.
ב. הבה"ל תצח ד"ה אבל האריך לדחות את הפר"ח שסובר שמותר ע"פ דברי המאירי שהבאתי לעכיל והוסיף וכתב "וגם בפמ"ג ובחמד משה גמגם ע"ז מל' רש"י" ואני תמה: החמד משה תצח הביא את הפר"ח ופסק כמותו אלא שהקשה שבדברי רש"י רואים שהוא כותב שמוקמינן לה כגון דיתבי דייני התם שזו האוקימתא שמתרצת את מ"ד יש מוקצה לחצי שבת, וא"כ גמגומו של החמד משה אינו על היתר הפר"ח בנולד תםוהומם אלא בכלל על ההיתר שכתב בשו"ע בנולד ומומו עמו, והרי לא היה בכוות החמד משה לדחות דינא דשו"ע
א"כ מה השייכות של הגמגום הזה לדינו של הפר"ח?

לא תשובה להנ"ל, רק לציין שהרא"ה שם נוקט דלא כהמאירי.

כדכד כתב:א. ראיתי גם בפסקי תשובות וגם בליקוטי דברי הרב שבמשנ"ב עוז והדר וגם בכף החיים תצח ס"ק (פב)[פח כצ"ל] שדעת השו"ע הרב להתיר בכה"ג, אך לא מצאתי כלל בשו"ע הרב שמתייחס לזה. בפסק"ת הביא שבתצח סעיף יח סתם ומשמע להיתר ואיני מבין האם מכך שלא התייחס לזה יש ללמוד היתר.
אודה למי שיביא לי ראיה מהשו"ע הרב מה הוא סובר.

(אין לפני כל הספרים הנ"ל כרגע)
הכף החיים כתב מהפר"ח כך:

אבל אם נולד במומו וכו' וה"ה אם נולד בלא מום ביו"ט ואח"כ נפל בו מום ביו"ט לכתחלה אין לחכם לראותו ואם עבר וראהו שוחט על פיו. פר"ח.

והביא החולקים והביא שהר"ז ועוד כתבו כהפר"ח.

וז"ל שולחן ערוך הרב הנ"ל:

....אבל אם נולד ביו"ט ונפל בו מום ביו"ט ועבר וראה את המום שבו והתירו מותר לשחטו ביו"ט אם כלו לו חדשיו וכו'

שזה בעצם כדברי הפר"ח וכמו שכתב בשמו הכף החיים, לא? אולי לא הבנתי נכון מה אתה שואל?

יעבדוך עמים
מר הבין נכון מה שאלתי
כנראה לא ראיתי טוב את המלים בשו"ע הרב ואבדוק שוב בעז"ה

הלשון "נולד ביו"ט ונפל בו מום ביו"ט" אינה בהכרח שהנפילה והלידה לא באו ביחד ולכן בהתחלה לא שמתי לב לכך שבעצם הלשון הזה כולל גם את האפשרות שהמום היה אחרי הלידה וכדברי הכה"ח.

כדכד כתב:הלשון "נולד ביו"ט ונפל בו מום ביו"ט" אינה בהכרח שהנפילה והלידה לא באו ביחד ולכן בהתחלה לא שמתי לב לכך שבעצם הלשון הזה כולל גם את האפשרות שהמום היה אחרי הלידה וכדברי הכה"ח.

לא חשבתי על זה אבל עכשיו כשאתה כותב כן אני מבין את הבלבול.
אני עכ"פ כיוון שהכה"ח כתב כן בשמו ראיתי שזה דומה ותו לא אך לא היה לי פנאי לעיין בדברים וזו אחת הסיבות שכתבתי כמסתפק.

אחרי שמר כתב מה שכתב האיר מר עיני שלזה הכוונה
אם היה מתכוון דווקא נולד במומו היה כותב נולד במומו כמו השו"ע הרגיל
אשרי מר
אם ספיקות שלכם כך ודאות עאכ"ו