פורום אוצר החכמה

אפרקסתא דעניא כתב:הם טעונים נסכים כשלמים ולא כאשם. האם טעונים גם סמיכה?

אראל כתב:במה דינם כשלמים?, שנקראו בשם 'שלמי' ציבור, והלא הם ק"ק לכל דיניהם

אפרקסתא דעניא כתב:שלמי קרבנות הנשיאים.

אליהו חיים כתב:קרבנות הנשיאים קרבן יחיד ולא ק"צ.

שמואל שלומוביץ כתב:

אראל כתב:במה דינם כשלמים?, שנקראו בשם 'שלמי' ציבור, והלא הם ק"ק לכל דיניהם

טעונים תנופת חזה ושוק.

עי' רמב"ם הל' תמידין ומוספין ח, יא, לגבי כבשי עצרת.

אמנם היו זבחי שלמי ציבור שהיה להם גם דיני אכילה שונים. ואכמ"ל.

אפרקסתא דעניא כתב:ושלמי הר סיני?

"ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים"

אראל כתב:מהיכ"ת שהיו ק"ק?

אראל כתב:מה כוונתך 'אמנם היו שלמי ציבור', זבחי שלמי ציבור לא הקריבו רק פעם אחת בשנה בלבד, כקרבן חובה, ולא היו 'עוד' זבחי שלמי ציבור מלבד השני כבשים שהקריבו בעצרת

אראל כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:ושלמי הר סיני?

"ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים"

מהיכ"ת שהיו ק"ק?

מנחות דף פב ע"ב
עולה מה עולה טעונה כלי אף כל טעון כלי מאי היא אילימא מזרק גבי זבחי שלמי ציבור נמי כתיב וישם באגנות אלא סכין

ביקורת תהיה כתב:

אליהו חיים כתב:קרבנות הנשיאים קרבן יחיד ולא ק"צ.

לעומתם איל המילואים שלמי ציבור הוא וקדשי קדשים.

אפרקסתא דעניא כתב:

שמואל שלומוביץ כתב:

אראל כתב:במה דינם כשלמים?, שנקראו בשם 'שלמי' ציבור, והלא הם ק"ק לכל דיניהם

טעונים תנופת חזה ושוק.

עי' רמב"ם הל' תמידין ומוספין ח, יא, לגבי כבשי עצרת.

אמנם היו זבחי שלמי ציבור שהיה להם גם דיני אכילה שונים. ואכמ"ל.

זה מעניין, כי בדר"כ תנופת החזה והשוק היא כדי "להעביר" כביכול את החזה והשוק לרשות גבוה, ומשם זוכים בזה הכהנים. כך גם בתנופת החזה של איל המילואים, שהיה למשה למנה. אך כבשי עצרת שנאכלים לכהנים, מה עניין יש בתנופת החזה והשוק דייקא?
ומניין לקח זאת הרמב"ם?

משך חכמה שמות כ
מה שהכוהנים אוכלים שלמים הוא מצד שליחות מן הבעלים מכללות ישראל שהם הבעלים בשלמי צבור,

שמואל שלומוביץ כתב:שאלתך צודקת מאד.

ביקורת תהיה כתב:

שמואל שלומוביץ כתב:שאלתך צודקת מאד.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 47#p664439

שמואל שלומוביץ כתב:הכהנים הם שלוחי דידן לאוכלו.

ביקורת תהיה כתב:

שמואל שלומוביץ כתב:הכהנים הם שלוחי דידן לאוכלו.

זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ כָּל קָרְבָּנָם (כְּגוֹן זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר – רש"י).

אראל כתב:במה דינם כשלמים?, שנקראו בשם 'שלמי' ציבור, והלא הם ק"ק לכל דיניהם

שמואל שלומוביץ כתב:יצויין שכבר ברוקח קישר בין שלמי ציבור של עצרת שיש בהם אכילה לבעלים... לבין הא דהכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם.

מיללער כתב:

שמואל שלומוביץ כתב:יצויין שכבר ברוקח קישר בין שלמי ציבור של עצרת שיש בהם אכילה לבעלים... לבין הא דהכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם.

אפשר להעתיק דבריו?

תודה

ולכך מקריבין שתי הלחם על שם ב' לוחות תורה שבכתב ותורה שבעל פה. וכתיב לכו לחמו בלחמי. ב' כבשי עצרת לשלמים כנגד ב' תורות לימודי ה' ורב שלום בניך. לא מצינו שלמי ציבור כי אם בעצרת על כן אסור להתענות ביום עצרת אפילו אם היה מתענה בכל יום כדאמר בפסחים בפ' אלו דברים (דף סח) מר בריה דרבינא יתיב כולי שתא בתעניתא לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי. עצרת יום שניתנה בו תורה וכו'.

כדכד כתב:זבחי שלמי ציבור אינם נקבה

מיללער כתב:

אראל כתב:במה דינם כשלמים?, שנקראו בשם 'שלמי' ציבור, והלא הם ק"ק לכל דיניהם

שם הקרבן מיוסד על דינה? הרי הרמב"ן האריך בטעם קריאת השם חטאת ואשם ומה שונה ביניהן.

פלתי כתב:

מיללער כתב:

אראל כתב:במה דינם כשלמים?, שנקראו בשם 'שלמי' ציבור, והלא הם ק"ק לכל דיניהם

שם הקרבן מיוסד על דינה? הרי הרמב"ן האריך בטעם קריאת השם חטאת ואשם ומה שונה ביניהן.

מה הכוונה מה שונה ביניהם?

שמות כט, לא-לד
וְאֵ֛ת אֵ֥יל הַמִּלֻּאִ֖ים תִּקָּ֑ח וּבִשַּׁלְתָּ֥ אֶת־בְּשָׂר֖וֹ בְּמָקֹ֥ם קָדֹֽשׁ: וְאָכַ֨ל אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר הָאַ֔יִל וְאֶת־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ל פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד: וְאָכְל֤וּ אֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם לְמַלֵּ֥א אֶת־יָדָ֖ם לְקַדֵּ֣שׁ אֹתָ֑ם וְזָ֥ר לֹא־יֹאכַ֖ל כִּי־קֹ֥דֶשׁ הֵֽם:

ואכלו אתם - אהרן ובניו, לפי שהם בעליהם:

רש"י שמות כט, כב
כי איל מלאים הוא - שלמים, לשון שלמות שמושלם בכל. מגיד הכתוב שהמלואים שלמים, שמשימים שלום למזבח ולעובד העבודה ולבעלים, לכך אני מצריכו החזה להיות לו לעובד העבודה למנה, וזהו משה ששימש במלואים, והשאר אכלו אהרן ובניו שהם בעלים, כמפורש בענין:

אראל כתב:

כדכד כתב:זבחי שלמי ציבור אינם נקבה

מנא לך?