קשה לי בהא דאמרו בחולין יז שכל מ' שנה שהיו במדבר נאסר להם בשר תאוה ורק אח"כ הותר להם, וק' לפי המבואר בתוס' יבמות עא' ב' דכל אותם שלא מלו לא נאסר להם בשר תאוה כיון שלא היו יכולים לאכול קדשים, ע"ש. וא"כ למי נאסר הרי כל הנולדים במדבר לא מלו, ואולי רק לשבט לוי, וצ"ע.
וגם יש לדון מה היה הדין בנשים האם כיון שהבעל לא יכל לאכול קדשים והותר לו בשר תאוה האם גם לנשים כן.