רמב"ם הלכות ברכות פרק יא הלכה טז
הלכה טז
כל דבר שהוא מנהג אף על פי שמנהג נביאים הוא כגון נטילת ערבה בשביעי של חג ואין צריך לומר מנהג חכמים כגון קריאת הלל בראשי חדשים ובחולו של מועד של פסח אין מברכין עליו
יש לדקדק שכ' רק חולו של מועד מדלגין ואין מברכין, וכנראה לא איירי להדיא לענין שביעי של פסח
וברמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה ז
אבל בראשי חדשים קריאת ההלל מנהג ואינה מצוה, ומנהג זה בצבור לפיכך קוראין בדילוג, ואין מברכין עליו שאין מברכין על המנהג ויחיד לא יקרא כלל, ואם התחיל ישלים ויקרא בדילוג כדרך שקוראין הצבור, וכן בשאר ימי הפסח קוראין בדילוג כראשי חדשים
וכאן שכן איירי בשאר ימי הפסח כולל שביעי של פסח איירי בהדיא רק לענין דילוג ולא כ' בהדיא ההלכה לענין ברכה
האם עולה על הדעת שלהרמב''ם באמת מברכין על הלל של שביעי של פסח [ובודאי האמירה רק בדילוג]