פורום אוצר החכמה

במקום שאין עיקר המנהג לומר הלל ואומרים תתקבל עלינו וכו' וגומרים והעם מתפזרים ואלה שמנהגם לומר הלל נשארים לאומרו, האם אומרים קדיש אחריו?

נ"ל שאין אומרים קדיש.
שהרי מצורת הקדיש שאומרים אחר אמירת הלל בר"ח וביו"ט, בניגוד לקדיש שאומרים לאחר אמירתה בחנוכה, משמע שהיינו הקדיש שאומרים בכל יום לאחר התפילה.
דהיינו, שבר"ח וביו"ט אומרים קדיש שלם עם תתקבל אחר ההלל משום שיש עוד תפילה לפני עלינו לשבח (-מוסף), ואילו בחנוכה שאין מתפללים מוסף, אומרים רק חצי קדיש. ומשמע שאין הקדיש בא מחמת אמירת הלל אלא רק מחמת התפילה שהתפללו קודם לו.
וא"כ, נראה שאין לומר קדיש לאחר אמירת הלל אם כבר אמרו קדיש לפני ההלל.

לכאורה ראוי לומר חצי קדיש, או קדיש יתום, כמו אחרי כל פסוקים שנאמרים בציבור.

עזריאל ברגר כתב:לכאורה ראוי לומר חצי קדיש, או קדיש יתום, כמו אחרי כל פסוקים שנאמרים בציבור.

מתי אומרים חצי קדיש אחר אמירת פסוקים בציבור?
ואפילו לדבריך, לא גרע אמירת הלל מאמירת חנניא בן עקשיא. וא"כ אין אמירת הקדיש באה מחמת מעלת ההלל.

תלמוד_ישן כתב:

עזריאל ברגר כתב:לכאורה ראוי לומר חצי קדיש, או קדיש יתום, כמו אחרי כל פסוקים שנאמרים בציבור.

מתי אומרים חצי קדיש אחר אמירת פסוקים בציבור?
ואפילו לדבריך, לא גרע אמירת הלל מאמירת חנניא בן עקשיא. וא"כ אין אמירת הקדיש באה מחמת מעלת ההלל.

א. קריאת התורה. מזמור לדוד בליל שבת (לאשכנזים).
ב. משנת רחב"ע נאמרת כדי שהקדיש שאחריה ייאמר אחרי לימוד אגדה של דרשת פסוק, ואינני מבין שייכותה לעניננו.

עזריאל ברגר כתב: מזמור לדוד בליל שבת (לאשכנזים).

?

עזריאל ברגר כתב:

תלמוד_ישן כתב:

עזריאל ברגר כתב:לכאורה ראוי לומר חצי קדיש, או קדיש יתום, כמו אחרי כל פסוקים שנאמרים בציבור.

מתי אומרים חצי קדיש אחר אמירת פסוקים בציבור?
ואפילו לדבריך, לא גרע אמירת הלל מאמירת חנניא בן עקשיא. וא"כ אין אמירת הקדיש באה מחמת מעלת ההלל.

א. קריאת התורה. מזמור לדוד בליל שבת (לאשכנזים).
ב. משנת רחב"ע נאמרת כדי שהקדיש שאחריה ייאמר אחרי לימוד אגדה של דרשת פסוק, ואינני מבין שייכותה לעניננו.

א. אכן כדבריך. [ומש"כ מזמור לדוד בליל שבת, היינו רק אצל מתפללי נוסח ספרד, אבל כמש"כ אכן אומרים חצי קדיש.] ייש"כ!
ב. כוונתי היתה רק שלפי דבריך אין מעלה מיוחדת לאמירת הלל שבשבילה יש לומר קדיש, אלא שהוא ככל אמירת פסוקים/דברי תורה בציבור (כגון משנת רחב"ע), שלאחריה יש לומר קדיש.

תלמוד_ישן כתב:כוונתי היתה רק שלפי דבריך אין מעלה מיוחדת לאמירת הלל שבשבילה יש לאמר קדיש, אלא שהוא ככל אמירת פסוקים/דברי תורה בציבור (כגון משנת רחב"ע), שלאחריה יש לומר קדיש.

מסכים, שלא ידועה לי מעלה מיוחדת ב"הלל" בענין זה.

הביאו כאן בעבר מר' משה פיינשטיין, על המבואר בהלכה שאין אומרים קדיש תתקבל בליל ת"ב מלבד אחר שמו"ע משום 'שתם תפילתי', ולכאו' מאי רבותא הא בלא"ה אין אמורים לומר עוד קדיש תתקבל אלא אחר שחרית, וא"כ הי' צ"ל דאין אומרים תתקבל בשחרית.
ותי' דכיון שקינות ואיכה הם מסדרי התפילה, הי' צ"ל תתקבל לאחריהם. (כתבתי מהזכרון ואולי אינני מדייק).

לכאו' לפי"ז אם ההלל הוא ג"כ חלק מהתפילה הי' צ"ל תתקבל לאחריהם.

צורב מתחיל כתב:הביאו כאן בעבר מר' משה פיינשטיין, על המבואר בהלכה שאין אומרים קדיש תתקבל בליל ת"ב מלבד אחר שמו"ע משום 'שתם תפילתי', ולכאו' מאי רבותא הא בלא"ה אין אמורים לומר עוד קדיש תתקבל אלא אחר שחרית, וא"כ הי' צ"ל דאין אומרים תתקבל בשחרית.
ותי' דכיון שקינות ואיכה הם מסדרי התפילה, הי' צ"ל תתקבל לאחריהם. (כתבתי מהזכרון ואולי אינני מדייק).

לכאו' לפי"ז אם ההלל הוא ג"כ חלק מהתפילה הי' צ"ל תתקבל לאחריהם.

מאי שנא מליל פורים שאומרים קדיש יהא שלמא אחרי המגילה?
אולי בגלל שאין בה תפילות אלא רק שבח?

עזריאל ברגר כתב:

צורב מתחיל כתב:הביאו כאן בעבר מר' משה פיינשטיין, על המבואר בהלכה שאין אומרים קדיש תתקבל בליל ת"ב מלבד אחר שמו"ע משום 'שתם תפילתי', ולכאו' מאי רבותא הא בלא"ה אין אמורים לומר עוד קדיש תתקבל אלא אחר שחרית, וא"כ הי' צ"ל דאין אומרים תתקבל בשחרית.
ותי' דכיון שקינות ואיכה הם מסדרי התפילה, הי' צ"ל תתקבל לאחריהם. (כתבתי מהזכרון ואולי אינני מדייק).

לכאו' לפי"ז אם ההלל הוא ג"כ חלק מהתפילה הי' צ"ל תתקבל לאחריהם.

מאי שנא מליל פורים שאומרים קדיש יהא שלמא אחרי המגילה?
אולי בגלל שאין בה תפילות אלא רק שבח?

איני יודע תשובה לדבריך. (צריך לבדוק מה כתב רמ"פ, וא"י מקום דבריו).
ולפי טענתך הצודקת לכאו', ה"נ בהלל לא יאמרו תתקבל.

צורב מתחיל כתב:

עזריאל ברגר כתב:

צורב מתחיל כתב:הביאו כאן בעבר מר' משה פיינשטיין, על המבואר בהלכה שאין אומרים קדיש תתקבל בליל ת"ב מלבד אחר שמו"ע משום 'שתם תפילתי', ולכאו' מאי רבותא הא בלא"ה אין אמורים לומר עוד קדיש תתקבל אלא אחר שחרית, וא"כ הי' צ"ל דאין אומרים תתקבל בשחרית.
ותי' דכיון שקינות ואיכה הם מסדרי התפילה, הי' צ"ל תתקבל לאחריהם. (כתבתי מהזכרון ואולי אינני מדייק).

לכאו' לפי"ז אם ההלל הוא ג"כ חלק מהתפילה הי' צ"ל תתקבל לאחריהם.

מאי שנא מליל פורים שאומרים קדיש יהא שלמא אחרי המגילה?
אולי בגלל שאין בה תפילות אלא רק שבח?

איני יודע תשובה לדבריך. (צריך לבדוק מה כתב רמ"פ, וא"י מקום דבריו).
ולפי טענתך הצודקת לכאו', ה"נ בהלל לא יאמרו תתקבל.

דווקא בהלל יש בקשות - כגון אנא ה' הושיעה/הצליחה נא.