כפייה על מצוות דרבנן

[עושה חדשות]

להסוברים דכופין על המצוות גם במצוות דרבנן
כיצד יש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת
והלא המכה עובר על לאו ד'לא יוסיף'
ובפרט להסוברים דהכפייה מסורה ביד כל אדם ולא רק בידי ב"ד.

[יבנה]

אין איסור כשיש בדבר תועלת, וכגון רופא, ואין כאן עקירה.

[עושה חדשות]

איה"נ, וזה ודאי לא דרך נציון
אבל מסתמא אדם שכופה את חבירו לעשות דבר מה, יש בזה איסור, גזל ואונאה או כיו"ב
ואפילו אם כופה אותו לעשות דבר שהוא לטובתו ומועיל לו מאד, אם סו"ס אינו חפץ בכך.

[יבנה]

איה"נ, וזה ודאי לא דרך נציון
אבל מסתמא אדם שכופה את חבירו לעשות דבר מה, יש בזה איסור, גזל ואונאה או כיו"ב
ואפילו אם כופה אותו לעשות דבר שהוא לטובתו ומועיל לו מאד, אם סו"ס אינו חפץ בכך.

איני מסכים עם המסתמא שלך, ואם הוא לתועלת השני אין בזה צד איסור. וכשיקבל השני שכל, גם הוא יודה לו. וכדמצינו באב ובנו ורב ותלמידו במכות ח' עמ' א' וב'.
וע"ע ב"מ עג:
רב סעורם אחוה דרבא הוה תקיף אינשי דלא מעלו, ומעייל להו בגוהרקא דרבא. אמר ליה רבא: שפיר קא עבדת, דתנינא: ראית שאינו נוהג כשורה, מנין שאתה רשאי להשתעבד בו - תלמוד לומר לעולם בהם תעבדו ובאחיכם. יכול אפילו נוהג כשורה - תלמוד לומר ובאחיכם בני ישראל איש באחיו וגו'.
שולחן ערוך יורה דעה סימן רסז סעיף טו
אנשים שאינם נוהגים כשורה, מותר לרדותן בחזקה ולהשתעבד בהם.

[עזריאל ברגר]

להסוברים דכופין על המצוות גם במצוות דרבנן
כיצד יש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת
והלא המכה עובר על לאו ד'לא יוסיף'
ובפרט להסוברים דהכפייה מסורה ביד כל אדם ולא רק בידי ב"ד.

ידוע הדיון מהו גדר סמכותם של חז"ל לתקן תקנות וכו'.
ועכ"פ להאומרים (רמב"ם רמב"ן ועוד) שיש להם סמכות מן התורה, והעובר על דבריהם (עכ"פ במרד ובשאט-נפש) עובר על לאו דלא-תסור - לק"מ.